נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מסר הערב (ג') לצד יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, כי ארה"ב שוקלת למכור לסעודים מטוסי F-35. "מטוסי הקרב שסעודיה תקבל יהיו די דומים לשל הישראלים", אמר הנשיא.
הדיון סביב מכירת החמקנים מעוררת חשש לפגיעה ביתרון הצבאי של ישראל ובמרחב הפעולה של חיל האוויר, אבל סדרת מאמרים שפורסמו בחודשים האחרונים מציגה תמונה מורכבת יותר: גרסת ה-F-35 הישראלית – ה”אדיר” – שונה מהותית מהגרסה האמריקנית הרגילה, והפער הזה מבטיח יכולת מבצעית שאינה ניתנת לשכפול במדינות אחרות.
מהי חמקנות
כדי להבין את ההבדל בין המטוסים, נתחיל בלהבין מה בכלל הופך מטוס ל”חמקן”. מטוסי קרב מזוהים בשלוש דרכים: מכ”ם, חתימת חום ותצפית ויזואלית. מכ”ם מאתר מטוסים באמצעות החזר גלי רדיו, חתימת חום מתקבלת בעיקר ממנועי הסילון, ובגובה נמוך אפשר לזהות מטוסים בעין.
חמקן מצמצם את האפשרות לאתר אותו: מבנה המטוס מפזר את גלי הרדיו ולא מחזיר אותם ישירות למקור, וחומרים סופגי קרינה מקטינים את החתימה המכ”מית. חתימת החום מצטמצמת באמצעות הזרמת אוויר קר, פיזור החום והפחתת שימוש במבער אחורי. זה לא הופך את המטוס לבלתי נראה – אבל מאפשר לו להתגלות מאוחר יותר.
מערכות ישראליות: שכבה שלא קיימת אצל אף מדינה אחרת
לפי "Military Watch Magazine", ישראל היא המדינה היחידה שקיבלה אישור להוסיף לחמקן שכבת מערכות עצמאית מלאה. השכבה הזו פותחה כ”תוסף”, מבלי לגעת בליבת תוכנת המשימה האמריקנית. בני כהן, מנכ”ל חטיבת להב בתעשייה האווירית תיאר זאת כ”אפליקציה שיושבת על מערכת הבסיס”.
המודל הזה מאפשר לישראל לשלב במטוס חימושים מתוצרת מקומית, מערכות לוחמה אלקטרונית עצמאיות ויכולות עיבוד שלא קיימות באף גרסת F-35 אחרת.
לפי פרסום של אלביט מאוגוסט 2024, גם מערכות התצוגה והחיישנים במטוס שונות מהגרסה האמריקנית. חברת הבת Cyclone מייצרת מאז 2013 חלקי שלד מרכזיים למטוס – כולל דלתות תא החימוש – וזכתה למעמד ספק אסטרטגי בתוכנית. במקביל, הקסדה שפיתחה אלביט עם קולינס מחליפה את מערכות התצוגה המסורתיות: כל נתוני הטיסה משודרים ישירות לעיני הטייס, עם ראיית לילה ומעקב ראש מדויק.
טווח פעולה שמותאם לצורך הישראלי
לפי The War Zone, ישראל פיתחה יכולת המגדילה את טווח הטיסה של האדיר מעבר להגדרת היצרן – ואף מאפשרת טיסה לעומק איראן ללא תלות בתדלוק אווירי. לפי הדיווח, היכולת מבוססת על מכלי דלק נתיקים או על תצורה קבועה. הרחבת הטווח הזו עומדת בבסיס היכולת לבצע תקיפות כמו אלו שבוצעו במסגרת מבצע “עם כלביא”, שבהן האדיר נדרש לפעול בעומק השטח האירני.
פער הכשירות
מאמר ב-"Defense.info" מציג הבדל לוגיסטי מהותי: כשחיל האוויר האמריקני מחזיק צי שבו כ-50% מהמטוסים אינם כשירים, בישראל שיעור הכשירות עומד על כ-90%.
לפי הדיווח, ישראל מפעילה מודל תחזוקה עצמאי עבור המטוס, שאינו תלוי בשרשרת החלפים האמריקנית. התמיכה המואצת מארצות הברית מאז פרוץ המלחמה חיזקה את המלאים – אך גם בלעדיה, המערך הטכני בחיל האוויר תפקד עצמאית.
ניסיון מבצעי לא קונים בכסף
מעבר להבדלים ביכולות המטוס עצמו, יש פער שנובע מאופי הפעילות המבצעית. חיל האוויר הישראלי פועל בתדירות ועצימות גבוהה מרוב חילות האוויר בעולם, גם בשגרה וגם בחירום. הטייסים והצוותים הטכניים עובדים תחת קצב טיסות גבוה, זמני תחזוקה קצרים ואחזקה שנעשית בסביבה מבצעית רציפה. הניסיון המצטבר הזה – של צוותי האוויר והקרקע – מייצר מיומנות שלא ניתן לרכוש מהאמריקנים.
התמונה הכוללת: מטוס אחד – שתי מערכות שונות
הנתונים מכלל המאמרים מציגים תמונה אחידה: ישראל מפעילה מטוס שהוא אמנם F-35, אבל האופן שבו הוא בנוי, מנוהל ומתוחזק הופך אותו לבעל יכולות ייחודיות שאין בשום מדינה שמחזיקה את המטוס.
סעודיה, כמו כל מפעיל זר, תקבל את גרסת ה-F-35A התקנית. ללא המערכות הישראליות, ללא העצמאות הלוגיסטית, וללא ההתאמות לטווח ולחימושים.
לכן, השאלה אינה רק “מי מקבל חמקן”, אלא מה כל מדינה מסוגלת לעשות עם אותו מטוס, ובהיבט הזה, ישראל ממשיכה להחזיק ביתרון שאינו מבוסס על החמקן עצמו, אלא על כל מה שנבנה סביבו.
