טורקיה נכנסת לחורף הקרוב עם אתגר מים משמעותי במיוחד. לפי הודעת משרד החקלאות והיערות הטורקי, שנת 2024 הייתה החמה ביותר ב-54 השנים האחרונות, עם טמפרטורה הגבוהה ב-1.7 מעלות מהממוצע הרב-שנתי. גם יולי 2025 נרשם כחודש יולי החם ביותר ב-55 שנים, ובמקביל גשמי שנת המים 2025 היו נמוכים ב-27% מהממוצע, הרמה הנמוכה ביותר ב-52 השנים האחרונות.
הפסקות מים באנקרה
ב"מעריב" פורסם הבוקר (א') כי באנקרה, הבצורת כבר נמשכת 18 חודשים רצופים, וברשות המים והביוב בעיר מזהירים כי אם לא תירשם ירידה בצריכה, יידרשו צעדים של אספקת מים מבוקרת, בעיקר בלילות. בשבועות האחרונים כבר נרשמו הפסקות מים רחבות בכמה מחוזות, לעיתים למשך יותר מ-30 שעות, בעקבות ירידה במפלסים ותקלות ברשת.
גם באיסטנבול התמונה חדה: מאגרי המים ירדו ל-17.83% בלבד, הנתון הנמוך ביותר בעשור לתקופה הזו. לפי הרשות המקומית, זמינים כעת 154.7 מיליון מ״ק, בעוד הצריכה היומית בעיר מתקרבת ל-3 מיליון מ״ק. פרופ’ ד״ר חוסיין טורוס מהאוניברסיטה הטכנית באיסטנבול התריע שהאזור עומד בפני "מבחן רציני", בעקבות הבצורת באגן הים התיכון. לטענתו, יש לנקוט צעדים מידיים לצמצום הצריכה בחצי, אחרת תתמודד העיר עם בצורת חמורה שגם מקורות חיצוניים, כמו הנהרות מילן ושילצ'אי, לא יצליחו לעזור.
הביקורת הפוליטית
באגם בורדור, השביעי בגודלו בטורקיה, נרשמה ירידה של 21 מטרים במפלס בתוך 50 שנה, ושר החקלאות צפוי להציג תוכנית פעולה ייעודית לניהול מים מבוסס אקולוגיה – מודל שייושם גם באגמים נוספים בסיכון.
המשבר עורר גם ביקורת פוליטית. לפי דיווח ב-Gazetekritik, חברת הפרלמנט גולג'אן קיש טענה כי חלק מהמשבר הוא תוצאה של ניהול לקוי ובחירות פוליטיות. היא טענה כי מי התהום נמצאים ברמה קריטית וכי תפוסת הסכרים היא 42%. היא גם ביקרה את פיצול הסמכויות של ניהול המים וקראה לאיחוד ארבעת הגופים, וגם תקפה את מדיניות הממשלה. לטענתה, העדפת פרויקטים כמו "תעלת איסטנבול" (פרויקט טורקי המחבר בין הים שחור לים מרמרה) פוגעת במשאבי המים.
לא יזיק להם להתייבש מעט אולי יתעוררו לטפל בעם שלהם.