בשעת לילה מאוחרת אישרה הכנסת את 'חוק המטרו', שנועד לקדם בניית מערכת מטרו (מערכת רכבת תחתית עמוקה ורצינית) בגוש דן. מדובר בפרויקט תחבורתי מן המעלה הראשונה, ובפרויקט האסטרטגי ביותר המדובר כעת במדינת ישראל – כאשר מדובר על עבודה של עשרות שנים בעלות של 150 מיליארד שקלים לפחות, שלא יראה פירות לפחות עד שנת 2040. עם זאת, מדובר במאמץ קריטי, משום שגוש דן צפוי להצטופף אף יותר בשנים הקרובות, הפקקים צפויים להחמיר, והדבר יגזול זמן רב מנוסעי רבים ואוטובסים (על פי ההערכות, הפקקים עולים למשק הישראלי עשרות מיליארדי שקלים בשנה). יש צורך במערכת תחבורתית מפותחת ומסועפת, שתהפוך את הפקקים לצרה ישנה.
החוק בעצם מגדיר את המטרו כפרויקט בעל חשיבות לאומית, ובכך פוטר את הפרויקט מבעיות בירוקטיות הקשורות בהיקפו האדיר של הפרויקט, שיתנהל ב-24 רשויות ומועצות מקומיות שונות, כשלכל אחת תקנות בנייה שונות, טפסים שונים והנחיות ייחודיות שונות; החוק מעלה את הפרויקט אל מעל לרמת הרשות, והופך אותו לאפקטיבי ומהיר יותר. בנוסף, החוק נותן עדיפות לפרויקט המטרו אל מול כל פרויקט קבלני אחר באזורי הבנייה השונים.
כזכור, חוק המטרו נוסח לראשונה לפני כשנתיים, בשלהי הכנסת הקודמת, אך לא הספיק לעבור לפני פיזור הכנסת בשל חילוקי דעות בין הקואליציה והאופוזיציה. שרת התחבורה החדשה מירי רגב לא הסתירה את עמדתה בדבר החשיבות הפחותה של המטרו לעומת פרויקטים תחבורתיים בפריפריה (כגון 'צדק תחבורתי' או מסילות רכבת לצפון ולדרום), וניתן לומר כי החוק עבר כעת במעין מהלך 'התגברות' של שר האוצר סמוטריץ' על רגב.
במטרו צפויים להיות שלושה קווים בעלי 109 תחנות, והוא אמור להשלים את המערכת התחבורתית של גוש דן יחד עם המשך בניית הרכבת הקלה. הקווים צפויים לחבר בין כל הערים של גוש דן, מרחובות ועד לכפר סבא, וצפויים להשתמש בו 2 מיליון אנשים מדי יום.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס לחקיקה ואמר כי: "אישור חוק המטרו הוא צעד חשוב למדינת ישראל… אנו עושים היום צעד אדיר לחיזוק מערך התחבורה בישראל – מהלך שבאופן ברור יתמוך ויחזק את כלכלת ישראל. אני מודה לכלל השותפים שסייעו בהעברת החוק. זהו יום חשוב לכלכלת ישראל ולמדינת ישראל. נמשיך לפעול ולחזק את כלכלת ישראל ואת תשתיותיה באופן שימשיך למצב את ישראל בשורה הראשונה של המדינות המפותחות בעולם."
