בכנס החשב הכללי לדורותיו (חשכ"ל) שנערך אתמול (ב') בבנייני האומה בירושלים, עלה לדיון מעמדה של ישראל במרוץ הגלובלי לבינה מלאכותית. לצד בכירים במשק ובשירות הציבורי נשא דברים המשקיע הישראלי־אמריקאי דובי פרנסס, שהציג חזון אופטימי בתחום וקרא לממשלה לאשר תכנית לאומית רחבת היקף להאצת התחום.
"יכולים להוביל את העולם גם בתחום הזה"
פרנסס, שותף מייסד בקרן ההון סיכון Group 11, הדגיש כי לישראל יתרונות ייחודיים למרות גודלה הקטן. לדבריו, "אנחנו 0.4% מכלל העולם ואנחנו מובילים 20% מהחדשנות העולמית – אנחנו יכולים להוביל את העולם גם בתחום הזה". הוא ציין כי בישראל פועלים כ-350 מרכזי פיתוח בינלאומיים, וכי כ-10% מכוח העבודה מועסק בהיי־טק ותורם 18–20% מהתמ"ג.
בנוסף הדגיש המשקיע כי במדינה פועלות כיום 46 חברות "יוניקורן" – שיעור גבוה במיוחד ביחס לגודל האוכלוסייה.
הצעדים לעבר המטרה
בהמשך נאומו קרא פרנסס לאמץ את המלצות ועדת נגל, המכילות ארבעה עמודי תווך: הקמת מטה בינה מלאכותית לאומי עם תקציב שיאפשר משכורות ראויות לצוות מקצועי, בניית מחשב על ישראלי בהשקעה של 24 מיליארד שקלים, פתיחת מאגרי המידע הממשלתיים לפיתוח בינה מלאכותית ומהפכה במערכת החינוך להכשרת דור חדש של מהנדסי ומדעני בינה מלאכותית.
השוואה בינלאומית
פרנסס השווה את הנתונים מישראל להשקעות במדינות אחרות. הוא ציין כי באיחוד האמירויות הושקעו בשנים האחרונות מאות מיליארדי דולרים בקידום תחום הבינה המלאכותית, על אף שרק כ־12% מתושביה הם ילידי המקום. בהמשך הוסיף כי סעודיה מחזיקה במספר חד־ספרתי של חברות יוניקורן בלבד, בעוד שבישראל פועלות 46 חברות כאלה – נתון שלדבריו ממחיש את יתרונה היחסי של ישראל ואת ההזדמנות שהיא צריכה לנצל.
"זה כמו 2.5 טייסות F-35 – השקעה קטנה יחסית שיכולה להניב תוצאות עצומות. הגיע הזמן לשנס מותניים, לאחד כוחות ולהפוך את הבינה המלאכותית בישראל למשהו שהוא בר קיימא. ישראל יכולה להוביל את מהפכת הבינה המלאכותית העולמית ולהפוך למעצמת AI עולמית." אמר פרנסס.
מירוץ ה-AI
חזונו של פרנסס משתלב בדיון מתמשך בישראל סביב יישום המלצות ועדת נגל. ההמלצות הוגשו כבר בעבר אך טרם אומצו במלואן. במקביל, מדינות אחרות ממשיכות להשקיע סכומי עתק ולבנות יתרון תחרותי משמעותי, מה שמעלה את החשש כי ישראל, על אף יתרונותיה, עלולה להישאר מאחור במרוץ.
דבריו של פרנסס בכנס מדגישים את הפוטנציאל ואת ההזדמנות הייחודית של ישראל, אך גם את הפער שבין חזון נלהב למציאות תקציבית ופוליטית מורכבת. השאלה המרכזית שנותרה פתוחה היא האם ישראל תצליח להפוך את יתרונה הטכנולוגי להובלה ממשית במהפכת הבינה המלאכותית העולמית.
