אולג ברודט, מנהל מחקר פיתוח וחדשנות במרכז לחקר הגנת הסייבר באוניברסיטת בן-גוריון, מתאר בראיון לערוץ 7 את מבצע הביפרים כ"אירוע חדש שלא ראינו כמוהו, בוודאי לא בהיקף הזה". לדבריו, האירוע מהווה נקודת מפנה בחיבור בין העולם הדיגיטלי לפיזי.
ברודט מציג שתי השערות עיקריות לגבי אופן ביצוע המבצע:
תיאוריית הסוללה המתפוצצת
פחות סבירה לדעתו, מדברת על גרימת עומס בלתי רגיל על סוללת הביפר, שגורם לה להתחמם ולהתפוצץ.
תקיפת שרשרת האספקה
הסברה המועדפת, לפיה הוחדרו חומרי נפץ ומנגנון הפעלה למכשירים במהלך תהליך הייצור או ההובלה.
ברודט מדגיש את המורכבות הרבה של מבצע כזה, מפני שמבצע כזה דורש הבנה מעמיקה של המכשיר הספציפי, מחייב גישה לשרשרת האספקה ודורש יכולות טכנולוגיות מתקדמות. בנוסף אומר ברודט כי מהלך כזה מצריך תכנון והכנה ארוכים מראש.
לדברי ברודט, מספר מדינות בעלות יכולות מתקדמות, כולל ארה"ב, סין ורוסיה, מסוגלות לבצע מבצע בסדר גודל כזה. הוא מציין שישראל אינה היחידה עם היכולת והמוטיבציה לביצוע פעולה כזו. נזכיר כי ישראל לא לקחה אחריות למהלך וכי המבצע רק מיוחס לה.
בעוד שזהות המבצעים עדיין לא ידועה רשמית, המבצע מסמן התפתחות משמעותית בשילוב בין יכולות סייבר לפעולות פיזיות. הדבר מעלה שאלות חדשות לגבי אבטחת מכשירים אלקטרוניים ושרשראות אספקה בעתיד.
