גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים שישראל צוברת יתרון איכותי הולך וגדל בזירת החלל, דווקא משום שמדובר בתחום שבו פועלות כיום באופן עמוק רק מדינות מעטות בעולם. על פי הניתוח בג'רוזלם פוסט היום (ד'), היכולת להפעיל מערכות מודיעין, תקשורת ופיקוד מהחלל מצמצמת פגיעות ומרחיקה יכולות קריטיות מהישג יד של אויבי ישראל.
מענה לאיומים מאיראן
לדברי המקורות, ככל שאיראן, בסיוע רוסי, משפרת את יכולות האיסוף והמעקב שלה מעל ישראל, העברת שכבות של פעילות מודיעינית ותפעולית לחלל מקשה על מעקב, חדירה ושיבוש. בניגוד לרחפנים, מטוסים או סוכנים על הקרקע, קשה הרבה יותר לדעת מתי ישראל צופה מהחלל, ואיפה.
במערכת הביטחון מדגישים כי שימוש בנכסי חלל מאפשר רציפות פיקודית גם בתרחיש שבו מערכות ההגנה האווירית נפרצות. מערכות שליטה, תקשורת והתרעה שמבוססות על לוויינים נתפסות כעמידות יותר לפגיעה בהשוואה לתשתיות קרקעיות.
מנהלת החלל והפקת הלקחים מהמלחמות
אחת הביקורות ההיסטוריות על השקעה בחלל הייתה העלות הגבוהה. כיום, לפי ההערכות, מחיר שיגור קילוגרם לחלל נמוך פי עשרה לעומת סוף שנות השישים, והמגמה צפויה להימשך. המשמעות היא שיכולות שבעבר היו נחלת מעצמות בלבד הופכות נגישות יותר גם לישראל.
במהלך מלחמת ישראל חמאס הוקמה בצה"ל מנהלת החלל, שמטרתה לאחד את כלל הפעילות מעבר לאטמוספירה. מפקדה הראשון הדגיש כי דווקא בעיצומה של לחימה נדרש מבט רחוק קדימה. מאז, שיגור לוויין אופק 19 והפעלת מערך הלוויינים במלחמה מול איראן חיזקו את ההבנה כי החלל הוא חלק בלתי נפרד משדה הקרב.
עין קבועה מעל המזרח התיכון
במשרד הביטחון מצהירים כי בעשור הקרוב יושקעו מיליארדים בפריסת מערך לוויינים מתקדם, שיאפשר מעקב רציף אחרי כל נקודה במזרח התיכון, בכל מזג אוויר ובכל שעה. שילוב בין לוויינים גדולים לקטנים צפוי לאפשר חזרה לאותה מטרה בפרקי זמן קצרים במיוחד.
בכירים במערכת הביטחון מודים כי לצד ההזדמנויות, הזירה הזו מביאה גם אתגרים חדשים, כולל פיתוח אמצעים שיכולים לפגוע ביכולות חלל של אויבים. הפרטים נשמרים בחשאיות, אך המסר ברור: ישראל רואה בחלל מרכיב מכריע בשמירת חופש הפעולה הצבאי שלה בשנים הבאות.
