חיל האוויר האמריקני מבקש לרכוש 16 העתקים מדויקים של כטב"מ השאהד 136 האיראני. כך לפי בקשת המידע שפורסמה בשבוע שעבר בארה"ב.
השאהד האיראני
השאהד 136 נחשף לראשונה ב-2018, ומאז הספיק להתבסס כנשק מרכזי בארסנל האיראני. זהו כלי טיס פשוט יחסית, עם כנפיים ישרות, מנוע קטן מאחור וראש קרבי במשקל עשרות קילוגרמים. הוא זול לייצור, בעל טווח של מאות קילומטרים, ויכול לתקוף כמעט מכל כיוון באמצעות מערכת ניווט מתוחכמת. וכל זה בפחות ממחיר של רכב ממוצע.
ניצן סדן ("הקברניט") ציין בתחקירו ב"כלכליסט", כי לא מדובר בכלי שהמציא את הגלגל, אך הצליח להפוך אותו למוצר מבצעי שזמין כמעט לכל גורם חמוש. תכנון פשוט והנדסה איראנית מדויקת הפכו את השאהד 136 לאמצעי שמדינות כמו רוסיה וארגוני הטרור במזרח התיכון מיהרו לאמץ.
הצלחה מבצעית באוקראינה
רוסיה שילבה את השאהד במערך התקיפות שלה באוקראינה כבר בשלבים מוקדמים של המלחמה. הכלי שוגר לעבר ערים, תשתיות, מתקנים אסטרטגיים ואף שכונות מגורים. הוא הצליח לחדור לעומק השטח האוקראיני תוך התחמקות ממערכות נ"מ.
השאהד נגד ישראל – פחות עבד
בישראל לעומת זאת, הסיפור שונה. במהלך מבצע ״עם כלביא״ שיגרה איראן לעבר ישראל אלפי כטב״מים, רובם היו השאהד 136, ומלבד כטב״מ בודד – כולם יורטו. שיעור היירוט הכולל עמד על 99 אחוזים.
אז למה האמריקנים רוצים שאהד?
בעלות של 30-40 אלף דולר לשאהד, הוא מאפשר למי שמחזיק בו להציף את השמיים בכלים מתאבדים, מה שמאתגר מאוד את מערכי ההגנה – שנאלצים ליירט כל שאהד באמצעים יקרים בהרבה.
בכך, נוצר מצב שבו העלות של המיירט גבוהה מהעלות של המטרה – תרחיש בלתי סביר לטווח ארוך. מצב זה הביא את המערב ואת ארה"ב בפרט לחפש כעת פתרונות יעילים, מדויקים וזולים יותר נגד הכטב"מים, בכך שהאמריקנים יכירו את חולשות הכלי, ידעו לפתח מערכות הגנה אווירית זולות יותר מהקיימות כעת בשוק – ויעילות נגד השאהד.
השאהד האמריקני כבר פה
במהלך חודש יולי סייר שר ההגנה האמריקני פיט הגסת' בתצוגת מערכות אוטונומיות בפנטגון, ובחן את כטב"מ LUCAS של חברת SpektreWorks שמשמש הן כמטרה לאימונים והן ככטב"מ תקיפה אופציונלי.
הוא זול לתפעול ומותאם לתנאי שטח קשים, עם דרישות לוגיסטיות מינימליות. הכטב"מ כולל מבנה פתוח לשילוב מטענים שונים (סיור, תקיפה, ותקשורת), וניתן לשיגור מרכב שטח או באמצעות רקטות.
השאהד האמריקני מגיע מתוך הבנה כפולה: מצד אחד – הצורך הדחוף לפתח יכולות יירוט זולות ויעילות מול כטב"מים מתאבדים מהסוג הזה; מצד שני – הרצון לבחון מקרוב את ביצועי הכלי, ולמפות את יתרונותיו וחולשותיו.
