רצועת עזה עמדה בשנים האחרונות במרכזם של מבצעים צבאיים מחד ופעולות טרור מאידך. מאז ה-7 באוקטובר הרצועה מהווה זירה מרכזית במלחמה הארוכה ביותר בתולדות מדינת ישראל, אך, היא טומנת בעומקה הרב גם היסטוריה אחרת.
לא רבים יודעים שרק לפני כמה מאות שנים התקיימה בעזה קהילה יהודית פורחת ושוקקת, בראשה עמד אחד מגדולי המשוררים והפייטנים של העם היהודי.
רעיון לא לגמרי חדש
נשיא ארצות הברית הכריז לפני שבוע שבכוונתו להפוך את רצועת עזה לאזור משגשג. "תחשבו על זה כעל פרויקט נדל"ן", הוא אמר והבטיח שזה יהיה "המקום היפה ביותר על פני האדמה".
הרעיון נמצא במרכזו של דיון סוער בערוצי התקשורת בכל העולם אבל צריך להודות שיש בו משהו שמעורר את הדמיון.
הנחיית שר הביטחון להכין תכנית הגירה מרצון לתושבי עזה
שר הביטחון ישראל כ"ץ הנחה את צה"ל להכין תכנית הגירה מרצון לתושבי עזה.
(צילום: שירה קינן, משרד הביטחון) pic.twitter.com/yDdhclpd1i
— רגע NEWS: חדשות ותוכן חיובי (@reganews_israel) February 6, 2025
האפשרות שהרצועה תשוב להיות מוקד של תיירות ומסחר
גם אם האפשרות נראית כעת רחוקה, אם נשוב אחורה בזמן, נגלה שברצועת עזה התקיימו חיים משגשגים ופורחים, לא רק עבור מוסלמים אלא גם עבור יהודים. כבר בתקופת המקרא התגוררו בעזה יהודים ובתקופת בית המקדש השני הוקם בה מרכז יהודי משמעותי.
אולם, כאמור, גם בעבר הלא כל-כך רחוק הייתה בעזה קהילה יהודית משגשגת, בהנהגת דמות יוצאת דופן – אדם שחי לפני כ-400 שנה והוא בין המשפיעים הגדולים על התרבות היהודית של זמנו.
"בתקופת הרב עזה הייתה מקום מפגש תרבותי בין יהודים לערבים"
במאה-16 הקהילה היהודית בעזה הייתה חלק בלתי נפרד מההוויה התרבותית של האזור.
מה שהפך את המקום למרכז של תרבות יהודית הייתה דמותו של רבי ישראל נג'ארה – פייטן, מחבר שירים ורבה הראשי של עזה.
תחת מנהיגותו צמחה בעזה קהילה יהודית קטנה אך חשובה. "בתקופתו עזה הייתה מקום מפגש תרבותי בין יהודים לערבים, הוא הצליח לאחד סביבו תלמידים ותושבים רבים", כך כתב עליו איש הטלוויזיה הוותיק אהרן פוירשטיין, מנהל בית הספר 'ניסן נתיב' בירושלים.
"שיריו נשמעו בבית הכנסת בעזה מדי שבת וחג"
הוא נולד בדמשק ב-1555, למשפחת חכמים שמוצאה מספרד ולאחר שנדד בין קהילות שונות באימפריה העות'מאנית, הגיע בסופו של דבר לעזה. בזכות כשרונו המוזיקלי יוצא הדופן, הוא נחשב לאחד המשוררים הגדולים של העם היהודי וחיבר יותר מאלף פיוטים ושירים, ביניהם: "י-ה ריבון עלם", "יודוך רעיוני" ו"יעלת חן".
יוסף יהלום, חוקר פיוטים, מספר כי הרב פרץ דרך בכך שהיה "בין הראשונים ששילבו בשירי הקודש מנגינות עממיות, במטרה לקרב את הציבור אל ערכי המסורת". ואכן, בתוך חורשה של סמטאות בעזה עמד בית הכנסת המרכזי וקולות שיריו ופיוטיו של רבי ישראל נשמעו בו.
השירים שממשיכים להדהד גם היום – כשרצועת עזה במרכז החדשות
הרב נג'ארה לא זכה רק לשבחים. חכמי תקופתו ביקרו אותו על כך ששיריו הושפעו מהמוזיקה הערבית, אך הוא השיב כדרכו, בשיר תגובה.
שיריו המשיכו ללוות את חיי הקהילה בעזה גם לאחר מותו בשנת 1628. הוא נקבר בבית העלמין היהודי שמצוי כיום בשטח "מחנה הפליטים" אל-בורייג' שבמרכז הרצועה.
בנו רבי משה ונכדו רבי יעקב נג'ארה, שימשו אחריו בתפקיד הרב הראשי של קהילת יהודי עזה.
עבר, הווה ועתיד נפגשים בריאיון דמיוני
במלאת שבוע להכרזה של טראמפ, החלטנו לערוך ניסוי בעזרת AI ובנינו תסריט לריאיון עם דמותו של הרב ש"במילותיו היה חזון – להפוך כל שיר למצפן רוחני".
מה היה אומר אילו היה יכול להתייחס למתרחש היום? כיצד היה מגיב לתוכניתו של הנשיא טראמפ להפוך את עזה למקום שוקק חיים?
הריאיון, שנערך בהשראת פיוטיו, נועד להציב מראה ולהמחיש חיבור אפשרי בין עבר, הווה ועתיד – דרך סיפור חייו של המשורר פורץ הדרך מעזה.
"הבעיה אינה האדמה בעזה – אלא מה שזורעים בה"
דמיינו שהריאיון הזה מתקיים בימינו, בלב רצועת עזה, שם ישב רבי ישראל נג'ארה, רבה של הקהילה.
שאלה: מה דעתך על התוכנית של הנשיא טראמפ להפוך את רצועת עזה למקום משגשג?
הרב ישראל נג'ארה (AI): "הרצועה שהיא סמל לרוע, הייתה פעם מקום שבו קהילה יהודית חיה ושגשגה. אני עצמי שימשתי רב בעזה. המקום הזה יכול להפוך לגן עדן כי האדמה היא לא הבעיה – אלא מה שזורעים בתוכה".
שאלה: כיצד אפשר להביא לשינוי אמיתי ברצועת עזה?
תשובה: "בתקופתי היהודים חיו באזור לצד שכניהם. חיפשתי תמיד לבנות גשרים, לא חומות. הפיוטים שלי אכן הושפעו מהמוזיקה המקומית וזו הייתה דרכי לחבר בין כולם. אם גם היום תבינו את הכוח של שיתוף פעולה, תוכלו להביא שגשוג אמיתי בכל תחום".
שאלה: האם יש מסר שאתה מבקש להעביר למנהיגי ישראל כיום?
תשובה: "בוודאי. התפקיד של המנהיגים הוא להוביל את העם בעוצמת הרוח. עליכם לשלב רעיונות ממזרח וממערב והעיקר שתמצאו את הדרך לאחדות. כששרים יחד לא נלחמים אחד בשני, כמו שכתבתי: 'יערת דבש אערוך – נחמה תבוא עם ניגון'"
בסיום הריאיון, ה-AI מציע להאזין לפיוט "ידידי" של הרב נג'ארה, שבו האותיות הפותחות כל בית יוצרות את המילים: ישרא"ל חז"ק. גם היום, מאות שנים אחרי, מילותיו מהדהדות. ואולי, יום אחד, המקום ששימש במה לשיריו יהפוך שוב למקום משגשג.
ביצוע של הזמר עידן עמדי לפיוט המוכר של הרב נג'ארה:
תצלומים היסטוריים מרצועת עזה: נדב מן, ביתמונה. מאוספי אדגר הירשביין (תמר לוי), גלויות גרא (ד"ר שולמית גרא), חיים ברגר ויחיאל זהבי. האוסף הלאומי לתצלומים ע"ש משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית (Nadav Mann, BITMUNA. From the collections of Edgar Hirschbein (Tamar Levy), Gra postcards (Dr. Shulamit Gera), Haim Berger and Yechiel Zehavi. The Pritzker Family National Photography Collection, The National Library of Israel).
