בצעד היסטורי, מדינת ישראל חתמה היום (חמישי) על האמנה העולמית הראשונה לבינה מלאכותית במסגרת טקס חגיגי שנערך בוילנה. האמנה, שגובשה לאחר משא ומתן ארוך ואינטנסיבי, מציבה את ישראל בשורה אחת עם המדינות המתקדמות בעולם בתחום הטכנולוגיה והחדשנות, תוך שמירה על עקרונות דמוקרטיים וזכויות אדם.
האמנה החדשה, שאומצה על ידי מועצת אירופה ב-17 במאי 2024, מתמקדת בעיקר בהסדרת השימוש בבינה מלאכותית בסקטור הציבורי, אך גם דורשת מהמדינות החתומות לתת דגש להשפעות השימוש בטכנולוגיה זו במגזר הפרטי. היא מעגנת עקרונות יסוד כמו כבוד האדם, שקיפות, אחריותיות ואיסור אפליה, ומטילה על המדינות חובה לספק מענה במקרים של פגיעה בזכויות אדם כתוצאה משימוש בבינה מלאכותית.
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, הדגישה את חשיבות הצטרפותה של ישראל לאמנה: "חתימתה של ישראל על האמנה העולמית הראשונה לבינה מלאכותית מדגישה את מחויבותנו לחדשנות אחראית ולערכים של זכויות אדם. אמנה זו מציבה את ישראל כשותפה מלאה ביצירת המדיניות הבינלאומית בתחום בשנים הבאות ותציב אותה בחזית עם המדינות המתקדמות בעולם".
תהליך גיבוש האמנה כלל מעורבות פעילה של נציגי ישראל, אשר השתתפו באופן אינטנסיבי בניסוח וגיבוש הטקסט הסופי. צוות המשא ומתן הישראלי כלל נציגים ממשרדי ממשלה שונים, ביניהם משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, משרד החוץ, משרד המשפטים, רשות החדשנות ומערך הדיגיטל במשרד הכלכלה. שיתוף הפעולה הבין-משרדי הבטיח כי האינטרסים והמדיניות התומכת בחדשנות של ישראל ישתקפו בנוסח הסופי של האמנה.
הנציגות הישראלית הצליחה להוביל שיתופי פעולה מקצועיים עם מדינות חברות במועצת אירופה, מדינות משקיפות וארגונים משקיפים, ובכך השפיעה משמעותית על הנוסח הסופי של האמנה. התוצאה משקפת במידה רבה את עקרונות מדיניות האסדרה הישראלית, כולל התייחסות לאתגרים ולסכנות הטמונות בטכנולוגיה המתפתחת.
האמנה, המורכבת משמונה פרקים, מכסה נושאים מגוונים הכוללים הוראות כלליות, חובות ועקרונות, תרופות וסעדים, הנחיות ליישום ומנגנוני שיתוף פעולה בין המדינות החתומות. היא צפויה להוות אבן דרך משמעותית בעיצוב מדיניות החדשנות העולמית בשנים הקרובות, תוך שמירה על איזון עדין בין קידום טכנולוגי לבין הגנה על זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים.
