ההייטק הישראלי הכניס למשק 338.8 מיליארד שקלים בשנת 2024. כך עולה מהדו"ח השנתי של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח שהוגש היום (ב') לנשיא המדינה על ידי שרת החדשנות גילה גמליאל ויו"ר המועצה פרופ' נגה קרונפלד שור.
שירותי התוכנה מהווים את מנוע הצמיחה המרכזי
לפי הדו"ח, ענף ההייטק אחראי לכ-19.7% מהתמ"ג הלאומי ומהווה 53% מהייצוא. נתון חסר תקדים בקנה מידה עולמי, הממצב את ישראל כמעצמת טכנולוגיה עולמית, חרף לחצים גיאופוליטיים וכלכליים. בנוסף תויין כי עיקר הגידול ביצוא נובע משירותי תוכנה, בעוד גיוסי ההון להייטק חזרו לעלות והגיעו ל-12.53 מיליארד דולר ב-453 עסקאות.
בצד ההצלחות קיימים סימני אזהרה
לצד התרומה הכלכלית, הדו"ח מציג שורה של אתגרים מבניים:
ירידה במספר המועסקים בהייטק ונטייה גוברת של חברות להוציא פעילות מו"פ לחו"ל – במיוחד מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כשכמחצית מאנשי המו"פ הפרטיים מועסקים כיום מחוץ לישראל. ירידה עקבית במספר חברות סטארט-אפ חדשות בעשור האחרון: 16% פחות משנת 2019 עד 2023. ולבסוף שחיקה בתשתיות ההשכלה והמו"פ הציבורי עם ירידה בהישגי תלמידים במדעים ודירוג נמוך במבחן TIMSS הבינלאומי, לצד השקעה ממשלתית נמוכה יחסית במו"פ אקדמי (0.4% מהתמ"ג).
גמליאל: "זה הזמן להשקיע מחדש בעומק של החדשנות"
שרת החדשנות גילה גמליאל קראה למהלך לאומי מתואם שיחזק את היתרון התחרותי של ישראל בעולם משתנה: "הצלחת ההייטק נשענת על חינוך מדעי ומחקר אקדמי. רק השקעה מחודשת בתשתיות הידע תבטיח את עתידנו כמעצמת חדשנות".
הנשיא הרצוג: "מחקר, השכלה וחדשנות הם העתיד שלנו"
נשיא המדינה יצחק הרצוג הדגיש את הצורך הדחוף בחיזוק מערכת ההשכלה הגבוהה והמצוינות המחקרית: "אם לא נשקיע במחקר ובפיתוח לא נוכל להישאר בחזית".
