ראובני, אשר נולד בארץ ובמקור מראש העין, הגיע כילד לחוף הים עם אביו ד"ר רונן ראובני, חובב גלישה, ובמשך זמן לא רב חיכה לרגע שיהיה גדול מספיק כדי לקבל את ההזדמנות לגלוש. "מגיל מאוד צעיר נכנסתי לעולם של הים, אם זה היה גלישת גלים, צלילה ושנירקול", מספר ראובני. "תמיד
רציתי לגלוש רוח. אבא שלי מאוד אהב לגלוש רוח. הייתי נוסע איתו אחרי הבית ספר והייתי יושב על החוף ומסתכל".
כשהיה בן 6 עברה משפחתו לאירלנד ובגיל שמונה הוא זכה לעלות לראשונה על הגלשן. "רשמו אותי לקייטנה גלישה בקיץ. בעצם ידעתי הכל על גלישה לפני שהתחלתי לגלוש. הייתי חנון גלישה. לקח לי חמישה ימים בקייטנה עד שהצלחתי להרים מפרש. הייתי קטן יחסית והמפרש לא היה כל כך ידידותי לילדים קטנים. בגלל שבאירלנד היה מאוד קר, אז בחורף היה קר מדי. אבא שלי היה לוקח אותי בקיץ לגלוש באגם ליד הבית", ממשיך ראובני.
בהמשך, חזרה המשפחה לישראל, וראובני נרשם למועדון בני הרצליה וגילה לראשונה את הענף האולימפי. "עד אז לא הכרתי את הענף האולימפי של הגלישה, הייתי יותר בענף האקסטרימי עם הקפיצות והפעלולים" מספר ראובני ומוסיף כי ביחס לבני גילו הוא לא היה בולט בגילאי הנוער.
באליפות לנוער ב-2016 הדברים החלו להשתנות. "הייתי האחרון מאלו שזכו בכרטיס במבחנים של ישראל לאליפות. במהלך האליפות פתאום ניצחתי את השיוט הראשון, זה היה קצת שוק, זה לא היה מתוכנן. עובר עוד יום ואני עדיין ראשון, עובר עוד יום ואני עדיין ראשון. קצת לא הבנתי מה קורה. בסוף סיימתי במקום החמישי. תמיד חלמתי להיות ספורטאי אולימפי ושם זאת הייתה הפריצה שלי. הרגשתי שסוף סוף הכל מתחבר".
חצי שנה לאחר מכן ראובני זכה באליפות העולם 2017 באיטליה. ושם היית קפיצת הדרך הגדולה עד לזכייה הנוכחית במדליית הזהב באולימפיאדת 2024.
אך מהו סוד ההצלחה הגדול?
כמובן שכדי להצליח, כמו בכל דבר בחיים, נדרשים אימונים רבים ומשמעת עצמית גבוה. אחד הדברים שהכי עזרו לראובני להתאמן הוא המעבר לטלפון טיפש.
ראובני החליט לעבור טלפון טיפש, כדי לא להשתגע מכל האפליקציות, וזה מה שעזר לו להתנתק ולשוט לעבר מדליית הזהב ההיסטורית. “זה כבר שנה וחצי שיש לי טלפון חצי-טיפש”, אמר ראובני בחיוך. “זה טלפון רק עם ווטסאפ ואני חי טוב איתו”. מספר ראובני.
בימנו, אדם ללא "סמארט- פון" – "טלפון חכם" נראה כאדם פרימטיבי שנשאר כמה דורות מאחור. אך נראה כי סוד הצלחתו של תום טמון בכך שהוא לא התעסק ב"חוכמה" שיש למכשיר להציע אלא התמקד במטרה וכך הצליח.
"אומנם יש לי אייפון בשלוף לדברים מסוימים כמו העברת כסף בין חברים, אבל לרוב אני אוהב להיות עם הפלאפון הטיפש ולהיות בשקט שלי. זה עזר לי להתרכז בספורט ולהביא את עצמי ליכולת הכי גבוהה שאפשר. זה לא רק בשביל הספורט, אני עושה את זה בשביל חיים יותר בריאים בכלל. אני נהנה לראות עולם ולחיות את הרגע, בלי להיכנס עמוק לעולם הרשתות החברתיות״.
