אם מסתכלים מזווית מסוימת, העונה שעברה על קיליאן אמבפה הייתה בסך הכל מוצלחת מאוד.
מפתיחת עונה חלשה יחסית הוא הצליח להתעלות למקום בו הוא הכוכב המוביל של ריאל מדריד. 31 שערי ליגה שהעניקו נעל זהב אירופית קבעו סופית: מדובר בעונת הבכורה המוצלחת ביותר בהיסטוריה של שחקן בבלאנקוס, לפחות מבחינה סטטיסטית.
נקודת המפנה, ככל הנראה אותו שלשוער גדול נגד סיטי בפלייאוף האלופות, הסירה את החששות סביבו ופרצה את הדרך לשלל רגעים בהם אמבפה כבש את לב האוהדים.
למרות זאת, מן הסתם שהצרפתי לא יוצא מרוצה מהעונה שחלפה. עונה אותה אלופת אירופה וספרד היוצאת סיימה בידיים ריקות מתארים. על אחת כמה וכמה אחרי שפאריז סאן ז'רמן, זו שבה ניסה לזכות פעם אחר פעם בליגת האלופות הצליחה לעשות זאת מיד כשעזב.
לא מדובר בפעם הראשונה בה אמבפה חווה דיסוננס שכזה. מאז שפרץ לתודעה עם מונאקו המפתיעה ב-2017 וביצע את מעבר הענק לפ.ס.ז, לא הייתה עונה בה אמבפה לא הצליח מבחינה אישית. ובכל זאת, כולן הסתיימו בסופו של דבר ללא המטרה החשובות באמת – אליפות אירופה.
באופן סמלי במיוחד, אחת ההופעות הגדולות שלו העונה – שלושער בקלאסיקו נגד בארסה, הסתיימה בהפסד 4:3 שהכריע את מאבק האליפות.
השאלה הגדולה שעולה כעת, היא האם מדובר בעניין מגמתי. האם הצלחתו של אמבפה לא מסוגלת להוביל בסופו של דבר להצלחת קבוצתו? האם הוא נתן את שלו וחבריו לקבוצה, המאמן או חוסר המזל אשמים בכישלון, או שאולי הוא זה שעדיין לא מצא את הנוסחה להובלת מועדון?
הסיבה המרכזית שהובילה למעברו של קיליאן למדריד, היא יכולתו של המועדון הלבן להפוך את כוכביו לכאלו שרשומים בספרי דברי הימים של הכדורגל העולמי. יעד אליו יגיע רק אם יוכל להוביל את הבלאנקוס לתארים משמעותיים.
מחר (ד'), ריאל מדריד תערוך את משחקה הראשון אי פעם בגביע העולם למועדונים החדש. למרות שעדיין לא ברור לחלוטין כיצד מתייחסות הקבוצות הגדולות באירופה למפעל, עבור אמבפה זו תהיה סוג של הזדמנות. הזדמנות עבור הכוכב הגדול בעולם להוכיח שהוא לא רק הנכס הכי חשוב עבור קבוצתו, אלא כזה שהופך אותה למשהו שגדול מסך חלקיו.
