בגיל 81, עם אלפי קילומטרים של ריצה ברגליים ועשרות תחרויות מאחוריו, יאיר ישראל נעמד על קו הזינוק במרתון תל אביב הבוקר (ו') כחלק טבעי משגרת חייו.
"ב-2025 עשיתי חמישה מרתונים ושני אולטרה. הייתי היחיד על הפודיום בקטגוריית גיל 80 פלוס", סיפר בפשטות לכאן רשת ב'. "לפני 40 שנה התחלתי מקילומטר וחצי. לא כדי לרדת במשקל ולא כדי להרשים אף אחד. פשוט כי זה עושה לי טוב. כשאוהבים משהו, לא צריך סיבה מיוחדת".
מה הסוד לרוץ בגיל 81?
"לרוץ עם סבלנות ועם שכל"
הניסיון מדבר מפיו של יאיר לא פחות מהרגליים. את ההכנות למרתון הוא מתאר בשלווה של מי שכבר ראה הכל. "אני תמיד מוכן. בשלב הזה כבר לא מתאמנים חזק, אלא נחים וחושבים איך להתנהל נכון כדי שיהיה כוח עד הקילומטר האחרון. מרתון זה לא ספרינט. צריך הרבה סבלנות והרבה שכל. לא להתפרע בהתחלה ולהשאיר כוח לסיום".
3,000 קילומטר בשנה
יאיר החל לרוץ בתחילת שנות ה-80 בהמלצת רופא, לאחר תאונה שעבר. מאז הוא לא עצר. בממוצע הוא גומע כ-3,000 קילומטרים בשנה. ברזומה שלו מרתונים, ריצות של 100 קילומטר, 166 קילומטר וגם 100 מייל. אחת המסורות הייחודיות שלו היא ריצת יום הולדת שנתית, למרחק התואם את גילו ועוד קילומטר אחד נוסף. בגיל 80 חגג עם ריצה של 81 קילומטר ביער המלאכים, כשמאות רצים הגיעו ללוות אותו לאורך הלילה.
"לא האמנתי שכל כך הרבה יגיעו", סיפר אז. אחרי פציעה לא פשוטה ושיקום ממושך, עצם היכולת לחזור לרוץ הייתה עבורו ניצחון.
מגדלור של התמדה
חבריו לקהילה מתארים אותו כמנטור וכדמות השראה. לא בגלל כותרות או שיאים נוצצים, אלא בזכות העקביות. "אני לא מרגיש שאני עושה משהו מיוחד", אמר יאיר בעבר. "הדבר היחיד שאולי מייחד אותי זו ההתמדה. בזכותה אני מצליח להמשיך בדרך".
כששואלים אותו על חלומות, התשובה מגיעה בלי היסוס: לרוץ מרתון בגיל 100. מבחינתו זה לא יעד פנטסטי, אלא תחנה נוספת במסלול.
