צור אברהם ז"ל, היה לוחם בסיירת נח"ל ונפל בקרב בדרום רצועת עזה בגיל 22 . היום (ה') הוא יום השנה לנפילתו.
חברו מישיבת מעלות, יואב בורנשטיין, הספיד אותו בפוסט מרגש. "לפני שנה, העולם עצר לרגע. רגע אחד שקט מדי, כואב מדי" פותח יואב במכתבו. "לא משנה מה עברתי עד אז במלחמה, שום דבר, לא הכין אותי לרגע הזה, שפתאום, ברגע אחד, שתי מילים, "צור נהרג".
צור היה אדם של אמת. בלי מסכות, בלי חוכמות
"אבל לצד החסר – יש גם נוכחות. כי מי שהכיר אותך באמת, יודע- אי אפשר לדבר על צור בלי להרגיש אותו" נזכר יואב. "בלי לשמוע את הצחוק המתגלגל, לראות את החיוך הגדול, ולדמיין את אחת מהשטויות האינסופיות שהיית זורק לאוויר, תמיד בזמן הכי לא צפוי, ותמיד עם הברק בעיניים".
יואב סיפר על איזה אדם צור היה: "צור היה אדם של אמת. בלי מסכות, בלי חוכמות. הוא לא שיחק את המשחק, הוא פשוט היה. מי שהוא, עד הסוף. הוא היה מדבר בגובה העיניים, אבל עם לב פתוח. מסתלבט על הכול, אבל אכפתי עד עומק הנשמה. יכול להיות שטחי ומצחיק עד דמעות – ואז, פתאום, להביא תובנה כזו עמוקה שחודרת ישר ללב. הייתה לו שמחה אמיתית. שמחה פשוטה, של אדם שטוב לו לעשות טוב".
אתה בכל אחד מאיתנו – באיך שאנחנו בוחרים לדבר
יואב המשיך ותיאר את צור כאדם שידע להרים אנשים סביבו. "היה בו טוב ענק, אור ללא גבול, והוא רצה לחלוק אותו. צור, אתה חסר. אבל אתה גם נמצא. בכל אחד מאיתנו – באיך שאנחנו בוחרים לדבר, לחשוב, לעזור, לצחוק, לחלום".
"אתה מאיר בנו את הדרך"
את סוף המכתב חתם יואב עם תודה לצור עצמו: "תודה לך שלמרות שאתה לא איתנו, אתה מאיר בנו את הדרך, לא תאמין כמה האור שלך נוכח בחיים שלי ושל כל מי שהכיר אותך".
"תודה שאתה גורם לי לקום כל בוקר מחדש ולעשות טוב, כמה שיותר. לדעת להיות חבר אמיתי, לראות את האחר, לחייך, לשמח, לעזור, להיות שם בשביל מי שצריך, פשוט להיות טוב, להיות צור".
"שנזכור. שנחייך. שנמשיך. ושנזכה להפוך אותך לא לזיכרון – אלא לדמות חיה בתוכנו".
