שש חטיבות חי"ר יש לצה"ל והצעירה ביותר היא "כפיר". ביום ראשון האחרון, אחרי סבב נוסף ברצועת עזה ובין פעילות התקפית למשימות הגנה, החטיבה עצרה, רק לרגע, וציינה 20 שנה להקמתה.
צה"ל הקים את חטיבה 900, הלא היא "כפיר", בשנת 2005 והיא פעלה תחת עוצבת עידן. בספטמבר 2020 הועברה כפיר לעוצבת הבזק (אוגדה 99) והוסבה לחטיבת חי"ר־אש. מדובר בחטיבה הגדולה מבין חטיבות החי"ר הסדירות. היא כוללת ארבעה גדודים וסיירת, ומתמרנת בכלל הגזרות כולל בעזה. לוחמי החטיבה חובשים כומתה מנומרת עם סמל חיל הרגלים ונועלים נעליים אדומות. מיולי 2025 אל"מ א' הוא מפקד החטיבה.
מפקדי הפלוגות שמובילים את הגדודים השונים סיפרו למערכת אתר צה"ל על המשמעות של להיות חלק מהחטיבה המנומרת.
רס"ן א' – מ"פ פלחו"ד, גדוד נחשון
רס"ן א' הגיע לכפיר היישר לשטח. מ"מ צעיר בתעסוקה מבצעית בחטמ"ר עציון. חמש שנים אחר כך, כמ"פ פלוגת החוד של גדוד נחשון, הוא סגר מעגל: שוב עם חייליו באותה גזרה בדיוק. את ימי מבצע "שומר חומות" הוא זוכר היטב. כך סיפר בריאיון שפורסם היום (ד') במערכת אתר צה"ל: "פעם אני וחייל נוסף יצאנו הביתה במהלך השבוע, ובדרכו בצומת נבי מוסא – הוא הותקף על ידי מחבל פנים אל פנים. אותו לוחם הצליח להכריע את התוקף בידיים חשופות. גם כשהותז לו גז פלפל לתוך העיניים, בכל זאת התעשת".
מאז, האירוע הזה מלווה אותו. גם כמ"פ טירונים הוא דאג שהלוחם עצמו יגיע לדבר עם החיילים. "זה השפיע עליי מאוד באותה התקופה, ומלווה אותי אפילו עד היום".
לדבריו, המלחמה חידדה עבורו את משמעות הפיקוד. "החל מהתמרון בעזה, אני רואה הלכה למעשה את ההתקדמות שלנו. מהיציאה להתקפה מדי יום עם החיילים שלי, ועד להקמת הקו הצהוב ממש בידיים. במיוחד בראייה לאחור, כשאנחנו כבר לא ברצועה, אלא בגזרת עציון – רואים שכל הלוחמים פה הגיעו חדורי מטרה ועם הרבה להט להמשיך ולפעול".
הוא מסכם: "מאז שהתגייסתי, רק סיפרו לנו על מורשת החטיבה ממבצע 'צוק איתן', והיום, כשאנחנו פועלים יום-יום ברגליים באדמת עזה ונלחמים שם בעצימות – אני מבין את כל מה שדיברו איתי עליו עוד מאז הטירונות".
רס"ן א' – מפל"ג אשוח, סיירת חרוב
את תפקידו כמפל"ג בסיירת קיבל רס"ן א' לפני חודשים ספורים, אחרי לחימה בשג'עייה ובחאן יונס. המעבר היה חד – וללא זמן הסתגלות. "נכנסתי לתפקיד ישר עם תחילת תקופתנו במשימת ההגנה של הקו הצהוב, רגע לאחר עסקת החטופים. אנחנו נמצאים כיום במוצב בדרום הרצועה, ומשם יוצאים גם להתקפה במידת הצורך".
כמי שהתגייס לכפיר ב-2019, הוא מזהה נקודת מפנה ברורה. "השינוי היה לא רק כלפי פנים, אלא גם כלפי חוץ – התפיסה בנוגע ליכולות שלנו והרחבת המשימות והגזרות שניתנו לנו".
השינוי לא היה נקודתי. "עכשיו, במבט לאחור, אפשר לראות שהחטיבה הייתה בשלוש זירות כמעט במקביל. אתה מבין שיש פה משהו משמעותי שמשתנה, זה בא יחד עם שינוי באמל"ח. אנחנו לומדים תוך כדי תנועה ומשתפרים, שזה משהו שהוא מדהים ולא בהכרח היה פעם".
לפני הסיירת, פיקד על פלוגה בבא"ח. "התחלתי שם את התפקיד במרץ 2024. נכנסנו לפעילות מבצעית באמצע ההכשרה, ממש לקראת תחילת האימון המתקדם. שלושה שבועות תפסנו תע"ם בבקעה. חווינו שם עצימות מבצעית לא פשוטה של הפס"דים ופיגועים. אבל החיילים הגיעו להישגים מבצעיים רבים, זו הייתה תקופה של מוטיבציית שיא – ראיתי אריות שבאו לעבוד קשה כדי להפוך ללוחמים".
סרן ש' – מ"פ פלחו"ד, גדוד שמשון
סרן ש' הגיע לשמשון אחרי פיקוד בבא"ח. כבר למעלה משנה שהוא מפקד על הפלוגה. במהלכה עבר תמרון משמעותי בעזה, לחימה בחאן יונס ובעיר עזה, וגם פעילות עצימה במבצע "חומת ברזל" בטולכרם. אירוע אחד מלווה אותו מאז בית לאהיה. "בזמן שהיינו שם, איבד הגדוד שלושה לוחמים, חברים קרובים שנהרגו מפיצוץ מטען. ועכשיו, בהפסקת האש לפני חודשיים, חזרנו לאותו מרחב בדיוק – כדי להשמיד את התת"ק שהביא למותם. הרגשתי שהמעגל נסגר, שזכינו להתקדם צעד נוסף במניעת טרגדיות כאלו".
הוא מספר כי לצד האובדן יש גם גאווה יומיומית. "אחרי חודשים של פעילות מתמדת, לפעמים היא יכולה להרגיש שוחקת, אבל יש לנו את האנשים הכי טובים. ממשיכים יום-יום, קמים על הרגליים ויוצאים להתקפה נוספת, ועוד אחת, ועוד השמדה, בחום ובקור – וזה ממלא אותך בגאווה. למדתי שאין דבר כזה שאנחנו לא יכולים, אנחנו מסוגלים להרבה יותר ממה שיכולנו לחשוב. זה משהו ב-DNA שלנו, כצבא, כגדוד – וכחטיבה".
הקצין ש' מסכם ומדבר על החברים עצמם. "יש כאן אנשים מאוד צנועים. אנחנו לא מושלמים – אבל כן רוצים לעבוד קשה. היכולת הזו להתאים את עצמך לזירה ואתגריה, פוגשת אותנו פעם אחר פעם. אני מודיע ללוחמים שלי על מבצע, ותוך ארבע שעות הפלוגה מוכנה – השרירים מאומנים, ואת הברק בעיניים ממש אפשר לראות".
