צה"ל פרסם את ממצאי הוועדה שבחנה את מקרי האובדנות לאחר השירות הצבאי

ועדה צבאית הציגה לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולרמטכ"ל אייל זמיר המלצות למענה ייעודי למשפחות משרתי סדיר ומילואים ששמו קץ לחייהם לאחר השחרור, בנסיבות שעשויות להיות קשורות לשירות ולמלחמה

חיילי צה"ל, ארכיון | צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90

צה״ל הקים מוקדם יותר השנה ועדה לבחינת המענה הניתן לבני משפחותיהם של משרתי סדיר או מילואים ששמו קץ לחייהם לאחר סיום שירותם הצבאי, ובנסיבות שעשויות להיות קשורות לשירות.

הוועדה, בראשות אלוף (במיל’) מוטי אלמוז הציגה היום (ג') את ממצאיה לשר הביטחון ישראל כ"ץ ולרמטכ״ל רב אלוף אייל זמיר. בוועדה השתתפו גורמי רפואה ובריאות הנפש במדינה ובצה״ל, קצינים מחטיבת הנפגעים, גורמי משפט ונציגי משרד הביטחון ואגף משפחות, הנצחה ומורשת.

הועדה דנה בהשלכות המלחמה על המשתחררים

לפי צה״ל, הוועדה בחנה לעומק היבטים מערכתיים, ערכיים וחברתיים-לאומיים הקשורים להתמודדות משרתי צה״ל לאחר השחרור, כולל הליווי והסיוע למשפחות במקרים של אובדנות אחרי השירות. צה״ל הדגיש כי הדיון היה מערכתי ועקרוני – ולא עסק במקרים פרטניים.

הוועדה התמקדה גם בקשר בין השירות הצבאי לבין מצבי דחק נפשיים ואובדנות, לרבות השלכות אפשריות לאחר השחרור, תוך התייחסות מיוחדת לאתגרי המלחמה.

חייל מילואים, אילוסטרציה | צילום: Michael Giladi/Flash90

המלצות הועדה

לפי עיקרי ההמלצות, במקרים שבהם יימצא כי נסיבות המוות עשויות להיות קשורות לשירות הצבאי, בני המשפחה יקבלו ליווי וקשר של נציג מטעם צה"ל לאורך כל תהליך ההכרה במשרד הביטחון, כולל תמיכה והכוונה לצורך פנייה והגשת בקשה להכרה. במקרים שבהם ייקבע שנסיבות הפטירה עומדות בקבוע בחוק משפחות, המשפחה תקבל מעטפת בהתאם לחוק ותלווה על ידי משרד הביטחון לאורך השנים.

עוד נקבע כי במקרים שבהם יימצא קשר אפשרי לשירות, צה״ל יפנה באופן יזום למשפחות הזכאיות כדי לספק מענה ייעודי שיכלול רכיבי ליווי ותמיכה למשפחה, לצד הבעת הוקרה על שירותו ותרומתו של הנפטר במהלך המלחמה. לפי ההמלצות, זאת תוך שמירה על המעמד של חלל צה״ל כמעמד ייחודי.

לפי המנגנון המוצע, הזכאות למענה תיבחן על ידי ראש אכ״א, על בסיס המלצת ועדה ייעודית שתתכנס בסמוך למועד פטירתו של אזרח שנפטר בנסיבות החשודות כאובדנות הקשורה לשירות הצבאי. הוועדה הייעודית תבחן קיומן של נסיבות ייחודיות, לרבות שירות משמעותי בתקופת המלחמה. השיקולים המרכזיים שצוינו: משך השירות, אופי התפקיד, חשיפה לאירועים חריגים, סמיכות בין מועד השחרור לבין הפטירה, ונסיבות אישיות ייחודיות אחרות.

לוחם משמר הגבול, ארכיון | צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
1 תגובה
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
ימימה
ימימה
8 חודשים לפני

רוב ההתאבדויות זה מהפחד מהפצרי"ת ימח שמה!
חזרו מעזה וחכה להם מכתב הזמנה למשפט!
ומכירה חייל מרחובות שהתאבד בשל כך !
הפצרי"ת צריכה לעמוד לדין בשל התאבדויות של חיילים ובשל הצרת צעדיהם בזמן מלחמה,והפקרתם בזמן מלחמה!
עונש מוות לפצרי"ת !!!

המשך לכתבה המלאה >>
המשך לכתבה המלאה >>
טוען עוד כתבות