"משפט אחד לכל השנה": סיפור ממיס ומחזק לשולחן החג | ריאיון מיוחד

"החזקתי את בלוק הזכוכית שהכינו עבורנו במפעל", משחזרת שירה-אמונה בריאיון מרגש ומלא בעוצמה וחיזוק. "פתאום עופרה שטראוס עוצרת במסדרון ושואלת את אחיינית שלי: מה זה? מי זה? והיא ענתה בפשטות 'זה אבא שלי'. ברגע הזה כל האוויר במפעל נעצר. היה שם שקט, מבט אמיתי ודמעות. שלוש מילים שמספרות עולם שלם".

"אחי הקטן, אבא לשתי בנות ואישה בהיריון"

שירה-אמונה אמסלם, אחת משתי אחיותיו של אביחי ז"ל, מתארת ל"רגע NEWS" את דמותו של אחיה, הלוחם הגיבור: “אביחי השאיר אישה בהיריון ושתי בנות קטנות. בן אדם נדיר. הוא למד הנדסת חשמל בהצטיינות, עבד בשתי עבודות, תמיד עם לב ענק. הוא ידע להחזיק עשרה דברים בבת אחת, אבל גם להיות אבא מסור ברמות".

הקרב שבו נפל אביחי אמסלם ז"ל

ב-9 באוקטובר, יומיים אחרי שהוקפץ מביתו בבוקר ה-7 באוקטובר, יצא אביחי עם חבריו לסריקה ליד תחנת הרכבת בשדרות. "הם נתקלו במחבלים שהסתתרו במשך יומיים, מאז הפריצה מעזה בבוקר שמחת תורה, כדי לצאת אחר כך לפיגועים", מספרת שירה-אמונה. "כשהבינו שנחשפו החלו המחבלים לירות לעבר הכוח. אביחי נהרג במקום, יחד עם עוד שני לוחמים".

"הנצחה של חיים, לא של אבן"

כחלק מהעשייה המתמדת לזכרו, נחשפה המשפחה ליוזמה יוצאת דופן של חברת שטראוס-עלית. “שלחתי הודעה בפייסבוק, וככה זה התחיל. לא יח"צ, בלי פרסום – פשוט מענה אנושי ואמיתי", היא מספרת על ההצעה של החברה להנציח את אביחי עם מסר מודפס על עטיפת אחד ממוצריה.

“אביחי בכלל לא היה טיפוס של מתוקים, אז בחרנו בחפיסת שוקולד חלב פשוט וקלאסי. זה הרגיש הכי 'הוא'. פשטות, אהוב על כולם. קיבלנו כ-300 טבלאות, לא למדפים ולא למכירה בסופרים. רק לנו, למשפחה, למעגל הקרוב. ההורים שלי התרגשו מאוד. זה הרגיש כמו הנצחה של משהו חי ולא דומם".

ביקור משפחתי במפעל

“הזמינו אותנו למפעל בפתח-תקווה. ישבנו כמעט שעתיים וחצי עם מנהלים ואנשי צוות ששמעו הכול – על אביחי, עלינו, על ההתמודדות. זה המון זמן בשביל חברה כזו. אחר כך עשו לילדים סיור, אפילו נתנו להם ללקק מהקצפת של מילקי", היא מספרת בחיוך.

"קיבלנו גם בלוק זכוכית עם התמונה של אביחי. כשביקשנו עוד אחד בשביל ההורים, הם התעקשו: אנחנו נעשה, עלינו. הדברים הקטנים האלה – זה מה שעשה את היום הזה למשהו גדול בשביל המשפחה שלנו".

המשפט שנשאר ומלווה את המשפחה והחברים

על עטיפת הטבלאות נכתב משפט ההנצחה של אביחי, אותו בחרו בני המשפחה: "כשאני עוזר למישהו שקשה לו – לא קשה לי".

"זה היה המוטו שלו", אומרת שירה-אמונה. "כשהוא ראה מישהו שקשה לו, הוא היה מתגייס מיד. זה מה שיכול להחזיק אותנו כעם".

מסר לשולחן החג: "להחזיק ידיים"

בערב ראש השנה מבקשת שירה-אמונה להעביר מסר אחד: “אנחנו צריכים להחזיק את הידיים אחד של השני. לפתוח את הלב, לעזור איפה שאפשר. זה הסוד שלנו – כשאנחנו עוזרים לאחרים, גם הכאב שלנו נהיה קל יותר. זה בדיוק מה שאביחי השאיר לנו".