לפי הנוהג כיום, לא ניתן להוסיף את הכתובת ה' ינקום דמו ( הי"ד) לשם הנופל, משום שבבתי עלמין הצבאיים יש סטנדרט אחיד למצבות החללים.
ההצעה הוגשה על רקע מקרה משפחתו של סרן ישראל יודקין ז"ל, אשר הופתעו לגלות בעת גילוי המצבה במלאות ה-30 לנפילת בנם, כי המצבה עדיין ריקה. זאת בעקבות בקשת המשפחה להוסיף את הכיתוב הי"ד על המצבה, מה שלא אושר על ידי משרד הביטחון.
מטעם חברת הכנסת, יוליה מלינובסקי, נמסר כי "הביטוי השם יקום דמו הינו ביטוי דתי, אשר מוכר בהיסטוריה של העם היהודי מזה אלפי שנים, ויש לו חשיבות רבה לציבור שומרי המצוות. בהתאם, בעקבות פניית המשפחה למשרד הביטחון לעניין זה, נמסר לה כי הם יוכלו להוסיף את הכיתוב על הקבר במקום שבו מותר כיתוב אישי בלבד בתחתית המצבה, אך לא לצד שמו של ישראל ז"ל, שכן מערכת הביטחון פועלת לפי כללי כיתוב אחיד על מצבות צבאיות".
עוד באותו הנושא
- במהלך חקירתו של היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט על ידי עו"ד עמית חדד, פירט מנדלבליט על מגעיו המוקדמים עם ההגנה ועל היערכותו לעדות: "סירבתי להצעת עו"ד חדד להיפגש כי לא מתאים שתובע כללי לשעבר ייפגש עם סנגור. התכוננתי לעדות בעיקר באמצעות סקירת כתבות ועדכונים באינטרנט, והתייעצתי עם עורך דין בפגישה קצרה במישור הפרוצדורלי בלבד. לא שוחחתי על כך עם גיל לימון או חגי הרוש"
- סנגורו של נתניהו, עו״ד עמית חדד, פנה הבוקר למנדלבליט בפתח חקירתו: "נחקור בצורה מקצועית ולא מתלהמת, לא בשביל הקהל, אלא רק למען גילוי האמת. יש חלקים גדולים מהאמת שאתה לא מכיר ושהוסתרו ממך"
- עו״ד יונתן תדמור בפתח הדיון: "חשוב לנו להבהיר שעדותו של תובע, יועץ משפטי לשעבר, היא חריג שבחריגים. יש שורה ארוכה של פסיקה שמעידה שעדות תובעים וחשיפת דיונים פנימיים עלולות להרתיע. למרות זאת, בשל הנסיבות הייחודיות, לא ראינו לנכון להתנגד לעדותו של מנדלבליט. ההחלטה לא להתנגד לעדותו נוגעת רק לנסיבות הייחודיות של התיק הזה, והיא לא משקפת שום שינוי במדיניות לגבי העדת תובע"
- עם פתיחת הדיון במשפט נתניהו, אמר היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט: "לצערי אני נמצא במקום שאני לא מבודד מפניות והטרדות. עיתונאית באה ומטיחה בי טענות שקריות שאני לא יכול להגיב עליהן"
עוד נאמר, בהקשר רחב יותר של גיוס ציבורים חדשים לצה"ל "במיוחד בימים אלו, הרי שישנה חשיבות לאומית בשותפות מלאה ואמיתית עם המגזר החרדי בצבא, ומערכת הביטחון מחויבת למען מטרה נעלה זו לביצוע התאמות עבורם בחיים ולצערנו הרב גם במותם. מכאן, אין עוררין כי המציאות השתנתה והכללים שהיו נהוגים לפני מלחמת חרבות ברזל היו נכונים לשעתם, וזאת בטרם התרחש האסון הלאומי שלא ידעה המדינה מאז יום הקמתה".
עדיין לא ברור לפי הצעת החוק, אם הוספת הי"ד לשם הנופל, תהיה לפי החלטת המשפחה, או ברירת מחדל לחיילים הדתיים שירצו בכך.

