שנה חלפה מאז שלירי אלבג יצאה משבי החמאס בעזה. הבוקר (א'), היא חוזרת לאותו רגע טעון, בפוסט אישי.
"היום לפני שנה, ממש בשעה הזאת, בעשר בבוקר עוד היינו בעזה. זה הרגע שבו נודע לי שאני אחת מהבנות שמשתחררות הביתה. הלבישו אותנו במדים מזויפים, לקחו אותנו לסיבובים ברחבי עזה כשאנחנו מלאות בהתרגשות שהסיוט נגמר, בציפייה ובפחד" שיתפה.
אלבאד חושפת כי לקראת השחרור, נדרשו השבויות להשתתף במערך מתוזמן ומבויים: "צילמו אותנו עם עז־א־דין, צילמו אותנו בים ובאוטו, הכריחו אותנו לדבר בערבית מול המצלמה, קיבלנו "תעודות" הזויות על שחרור מכלא, וחתמנו על מסמכים שמצהירים שלא נשוב לשרת בצה"ל".
להסביר לעולם
"את התעודה הזאת שמרתי-לא כמזכרת, אלא כהוכחה" מסבירה אלבד. "כדי שאוכל להראות כמה מעוותת המציאות הייתה. כשמהדהדים את נרטיב המחסור ("שאין אוכל, אין מים, אין איפה לישון, אין בגדים מחממים") והם משקיעים מאמץ וכסף בייצור תעודות, מסמכים ומדים בעיצוב אישי".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
למדתי להעריך את מי שאני
לירי סיכמה את השנה ואמרה: "הייתה שנה של מאבק להשבת החטופים, של טיסות לחול, של חזרה לשירות צבאי למרות כל המאמצים של חמאס לשחק לנו בראש. שנה של שיקום פיזי ושל התמודדות נפשית מורכבת. שנה שבה למדתי על עצמי, למדתי להעריך את מי שאני, ולמדתי לאהוב את עצמי- עם הצלקות, עם הכאב ועם האבל".
בפוסט בחרה לירי להודות לכוחות הביטחון ולעם ישראל, "שוב אני מזכירה ואומרת, אני לא הייתי יכולה לשבת פה ולחיות בלי החיילים הגיבורים שלנו, הפצועים והחללים. אז שוב ושוב ושוב תודה לחיילי צה”ל, לאנשי כוחות הביטחון ולכל מי שמגן עלינו במסירות נפש. לחללים ולנופלים המלאכים. על הגבורה, על המחיר הבלתי נתפס שהקרבתם בשביל מדינת ישראל. למשפחות שלהם שיום יום מתמודדות עם האבל".
לסיום כתבה תודה "למשפחה שלי- על התמיכה, על כוחות, ואהבה שהעניקו לי מקרוב ומרחוק".
