רס"ם (במיל') יניב יצחק אורן ז"ל (35), מנהל הפנימייה בקיבוץ עין גדי, נפל בקרב ברצועת עזה, מותיר אחריו חניכים רבים שבורי לב. עדות מרגשת לקשר החזק ביניהם עולה ממכתב ששלח אליהם בדצמבר מתוך הלחימה בעזה.
"חניכים יקרים, היום יום ראשון, השלישי בדצמבר, מזג האוויר קריר מעט אך זה עדיף על הגשם והבוץ. מי היה מעלה על הדעת במציאות של היום שאצטרך לשלוח לכם מכתב כדי לדבר ולשתף", פתח יניב את מכתבו.
הוא המשיך בתיאור גאוותו בחניכיו: "אין כמעט יום שאני לא מספר עליכם בגאווה לחברים במחלקה: בתוך קיבוץ קטן ומרוחק ישנה פנימייה ובה חניכים מרתקים, מוכשרים ומעוררי השראה. האומץ שלכם להגיע לפנימייה ולהמשיך את השגרה והחיים היא בחירה המבטאת בצורה היפה ביותר, משפט שאני אוהב מאוד של ברל כצנלסון: בניין של לבבות ולא בניין של לבנים."
יניב הדגיש את תרומתם לחוסן הלאומי: "אתם חלק מהחברה הישראלית שבוחרים בחיים ובכך בונים חוסן שחזק יותר מכל אמצעי אחר. אין לי ספק שאתם הסיבה המרכזית שאני התייצבתי למילואים נכון לכל משימה."
הוא תיאר את המציאות הקשה של המלחמה: "המחלקה שלי ואני נמצאים בתוך אחד הבתים בפאתי עזה, מסביב יש הרבה הרס: בתים שבורים, מטעים שנרמסו על ידי נעלי לוחמים וזחלי טנקים, רעש תמידי של ירי מכל עבר אך באופן פרדוקסלי, בינינו בין החבר'ה יש הרבה אהבה, חברות, דאגה והומור. ניסיון שלנו לבנות קשרים ולהעמיק אותם. אנטי תזה ליום יום של המלחמה."
יניב שיתף במקורות כוחו: "הייתי אומר שהכוח שבי מה שמחזיק אותי כאן מורכב משני דברים: הראשון חברתי-אנושי והשני מוסרי-ערכי."
לסיום, הדגיש את חשיבות הקשרים האנושיים: "אנצל הזדמנות זו לומר לכם ולהזכיר שלחברות ולשיח יש כוח עצום שעוזר לנו כבני אדם להתגבר על קשיים. תשמחו שיש לכם אחד את השנייה, את הקבוצה שלכם. תדעו לכם שכל חיבוק ומילה טובה שקיבלתי מכם חיזקו אותי ומלאו אותי גאווה בכם כאנשים. מחכה לחזור אליכם בהקדם, באהבה יניב".
בני משפחתו וחבריו סיפרו על חשיבות הפנימייה עבורו: "ליניב היה חשוב מאוד שיתייחסו לפנימייה שהוא ניהל בעין גדי כפנימייה חינוכית חברתית, פנימייה מטיילת שבה ניתן ביטוי לכל פרט ולקשר והכבוד בין החניכים בקבוצה ובפנימייה. ליניב היה גם חשוב שמהפנימייה ייצאו בוגרים ובוגרות תורמים ומעורבים בחברה הישראלית".
ערן גלבוע, המפקח על הפנימיות במינהלת לחינוך התיישבותי, שיבח את יניב: "יניב התחבר לקהילה בעין גדי בזכות המאפיינים היחודיים שלו. הוא התחבר לקיבוץ, גם בזכות שר בת זוגו, בכל כך הרבה מעגלים. אני חושב שמה שהפך אותו לכזה הייתה הצניעות הגדולה שלו. הייתה בו אהבת אדם ברמה הכי אותנטית שיש. אי אפשר לתאר את זה אחרת."
קיבוץ עין גדי ספד ליניב: "יניב היה איש חינוך בדרכו ובמהותו ובמשך כעשור הדריך, ליווה וחינך בני נוער בפנימיית עין גדי. איש אהוב ויקר שהיה חלק מהנוף הקיבוצי והעשייה החברתית-קהילתית. בשנה האחרונה ליווה ודאג והיווה עוגן לחלק מילדי העוטף שלומדים בתיכון עין גדי וביתם השני הייתה פנימיית עין גדי. השאיר אחריו משפחה, בת זוג וקיבוץ שלם המום וכואב".
