עדנה סרוסי, ארוסתו לשעבר של הלוחם הדר גולדין ז"ל, פרסמה אמש (ב') פוסט שבו חשפה את רגשותיה ומחשבותיה ביום הזיכרון הראשון מאז שהדר שב לקבורה.
"יום הזיכרון הראשון שהוא פה"
"זה יום הזיכרון ה12 שהדר לא פה", פתחה סרוסי. "אבל יום הזיכרון הראשון שהוא פה, נח".
סרוסי שיתפה על דמותו של הדר: "התכונה שלו זו החיות, החיים היכולת לחוות. את הכל באש ובהתלהבות, שהיה קורא לכולם 'גיבור ישראל' ותמיד ראה כמה כולם סביבו טובים וחשב כמה הוא צריך להיות יותר ויותר טוב".
עוד באותו הנושא
- צה"ל ושב"כ השמידו 4 מחסני אמל"ח של חמאס והג'יהאד האסלאמי ברצועה
- הלב שבור! ליאל, אחותו של סרן אליאב חיים צפלמוס שנפל אתמול בלבנון בתאונה מבצעית, ספדה לו בכאב: "מהרגע שהקצינים נכנסו בדלת אתמול יש לי חור ענק בלב שלא יתמלא שוב. היית הלב הפועם של הבית. תמיד היית המודל לחיקוי שלי. התחלתי בעקבותיך לשמור שבת. כמה שהייתי מוכנה לתת בשביל עוד שבת איתך. אכלתי כמוך, השקעתי בלימודים, אין לך מושג כמה רציתי להיות כמוך. תמיד היית שם לעזור לי"
- שבת שלום לכל עם ישראל מהכותל המערבי מלוחמי גדוד 92 של חטיבת כפיר
- תושבי קריית חיים במצעד דגלים לקראת הלווייתו של סרן אליאב חיים צפלמוס ז"ל
"החלטות של גבורה אמיתית"
עדנה התייחסה גם לאובדן של אחיינה, ישי פיטוסי ז"ל, שנפל ב-7 באוקטובר. "זה יום הזיכרון השלישי שישי לא פה, הילד היפה הזה, התמים שתמיד היה צריך לעבוד קשה כדי להצליח, ששום דבר לא בא לו בקלות הכל בדם יזע ועבודה קשה- דווקא שהתחיל להרים את הראש לראות בעצמו איזה דבר מדהים הוא- מצא את עצמו בשדה קרב נוראי מקבל החלטות שאני לא יודעת איך ילד בן 21 בכלל יכול לקבל- החלטות של גבורה אמיתית", כתבה.

"שורף את הלב"
"הדבר שהכי קשה לי ביום הזיכרון זה שזה מה שנותר, וזה כאילו לגיטימי..שאדם היה וחי פה בנינו, והיה אור גדול בשבילנו- הסיבה לקום בבוקר הכוח המניע, התקוות והחלומות ועכשיו מה שנשאר זה הזיכרון", סיפרה.
"וזה יום כזה שכולם רוצים להיות חלק, וכולם רוצים ל24 שעות לגעת בזיכרון הזה אבל זה רק זיכרון- זה לא החיים עצמם. וזה שורף את הלב", סיכמה. "איך אפשר להעביר את הזיכרון של החיים עצמם ב24 שעות האלה?".

