משפחות התצפיתניות שנפלו במוצב נחל עוז בטבח ב-7 באוקטובר פנו היום (ראשון) לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. בעתירתן, הן מבקשות מצה"ל למסור להן את קולות הקשר והתיעוד מהמשמרת האחרונה של בנותיהן.
"זה הזיכרון שנשאר לנו", אמרו קרובי התצפיתניות בכאב. מילים אלו משקפות את הכמיהה העמוקה של המשפחות לכל פיסת מידע, לכל רגע אחרון של יקירותיהן.
העתירה הוגשה בשם הורי עשר תצפיתניות שנספו במוצב נחל עוז: עדי לנדמן, מיה ויאלובו פולו, שירת ים עמר, שי אשרם, הדר מרים כהן, אביב חג'ג', שחף ניסני, רוני אשל, שיראל מור וים גלס. בנוסף, הצטרפו לעתירה הוריה של נועה מרציאנו, שנחטפה מהמוצב ונרצחה לאחר מכן בשבי חמאס בעזה.
עוד באותו הנושא
- דיווחים על פיצוצים במיצר הורמוז
- משרד החוץ הבריטי חידד את אזהרת המסע לישראל ולמזרח התיכון. באזהרה נקראו האזרחים להיערך לאפשרות של שינויים פתאומיים בלוחות הזמנים של הטיסות וסגירת מרחבים אווויריים עקב המתיחות הביטחונית
- דיווחים על פיצוצים באזור בסיסי ארה"ב בכווית: מערכות ההגנה האווירית הופעלו
- פסק הלכה בצה"ל לתשעה באב: לוחמים ותומכי לחימה מחויבים לאכול ולשתות
"לא חשבנו שניאלץ להגיע לרגע הזה שבו אנחנו מגישים עתירה לבג"ץ נגד הצבא", שיתפו המשפחות. "זה יום קשה ועצוב עבורנו מאוד, ואנחנו מקווים שבג"ץ יעמוד לצידנו וינחה את הרמטכ"ל וגורמי הצבא לאפשר לנו לקבל את הקול והצילומים של הבנות שלנו".
הבקשה של המשפחות היא פשוטה אך טעונה רגשית: הן מבקשות לקבל את התיעודים – הקלטות וצילומים – מהיממה שקדמה לטבח ומהמשמרת האחרונה של כל אחת מהבנות. עבור ההורים השכולים, אלו הם הרגעים האחרונים של בנותיהן, זיכרונות יקרים מפז שיכולים לספק נחמה כלשהי בתוך האובדן הנורא.
למרות פניות חוזרות ונשנות לגורמי הצבא, המשפחות לא זכו למענה מספק. בחודש יולי, באמצעות עורך דינם גלעד יצחק בר-טל, הן פנו לרמטכ"ל ולגורמי הצבא בבקשה להעביר את התיעוד תוך 21 ימים. תשובת הצבא הייתה כי נדרש זמן נוסף לגיבוש עמדה, ומאז השתררה שתיקה.
העתירה לבג"ץ היא צעד אחרון של המשפחות במסען לקבל מעט נחמה ולשמר את זכרן של בנותיהן. זוהי קריאה לצדק, להבנה ולחמלה מצד המערכת כלפי משפחות שעולמן חרב עליהן.

