מפקד זרוע היבשה, האלוף נדב לוטן, אישר לאחרונה להוציא כליל משימוש עשרות נגמ"שי "אכזרית", כך פורסם הבוקר (א') ב-ynet. הכלים הוותיקים שירתו את כוחות צה"ל, ובמיוחד את חטיבות המילואים, גם בלחימה הממושכת ברצועת עזה מאז תחילת התמרון הקרקעי של מלחמת "חרבות ברזל", בנובמבר 2023.
פיתות סוריות ואמצעי נ"ט
מדובר בנגמ"שים כבדים המבוססים על טנקי שלל ישנים שנתפסו במלחמות ישראל בשנות ה-70. ה"אכזרית" נכנסה לשירות מבצעי בשנת 1988. הצורך המקורי ב"אכזרית" נולד ברמת הגולן. צה"ל חיפש פתרון להתקרבות בטוחה של חי"ר אל מוצבי "הפיתות הסוריות" המבוצרים. האויב הסורי היה מצויד באמצעי נ"ט רבים, והנגמ"שים הקלים של אותה תקופה לא סיפקו הגנה מספקת. בתחילה הוקצו הכלים לפיקוד הצפון ושימשו לפעילות ביטחון שוטף בגזרה.
לאחר מכן, ה"אכזרית" הפכה לכלי מרכזי בלחימה מול חיזבאללה ברצועת הביטחון בלבנון. הלוחמים השתמשו בה עד לנסיגה בשנת 2000. בהמשך, במהלך האינתיפאדה השנייה ומבצע "חומת מגן", הוכח הכלי כממוגן היטב גם מול איומי טרור בשטחי יהודה ושומרון. בעקבות אסון הנגמ"שים ברצועת עזה בשנת 2004, הוחלט להעביר מספר רב של אכזריות גם לגזרה הדרומית כדי להחליף את נגמ"שי ה-M-113 בעלי השריון הקל. הנגמ"ש הגדול יכול להכיל בין 8 ל-10 לוחמים ומצויד במיגון כבד במיוחד.
מ"אקווריום" ועד "קטלנית"
בתקופת האינתיפאדה השנייה עבר הנגמ"ש סדרת שיפורים משמעותית כדי להתאימו ללחימה בשטח בנוי:
- צריחון "קונכייה" (אקווריום): כיפה בעלת חלונות משוריינים המאפשרת למפקד תצפית היקפית בטוחה תחת אש.
- חלון אחורי בכבש: הוספת זכוכית משוריינת בדלת האחורית לתצפית, הכוללת בדגמים החדשים גם חרך ירי.
- מערכות אוורור: התקנת מפוחים פנימיים לפיזור ויניקת אוויר לשיפור השהייה הממושכת בכלי.
- עמדות נשק נשלטות מרחוק: הטמעת מערכות "קטלנית" (רפא"ל) ו"דרקונית" (אלביט). עמדות אלו כוללות מקלעים כבדים, מצלמות יום/לילה ואף מכ"ם קטן לאיכון מטרות, והן נשלטות מתוך הכלי.
- שדרוג המערכות בעשור האחרון: בשנת 2010 הובילה החטיבה הטכנולוגית (חט"ל) של זרוע היבשה פרויקט שדרוג רחב בעלות של עשרות מיליוני שקלים. התהליך כלל כ-40 שינויים הנדסיים:
- שיפור ביצועים: הגדלת נפח המנוע והחלפת מערכות הזחלים (מזקו"ם) ובולמי הזעזועים.
- בטיחות ונוחות: הוספת בלם חירום אלקטרו-הידראולי והתקנת ספסלים משופרים ללוחמים.
- לוחמה דיגיטלית: הטמעת מערכת חשמל חדישה שאפשרה את חיבור הנגמ"ש למערכת צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד).
השדרוג המשמעותי ביותר הגיע בדמות עמדות נשק נשלטות מרחוק. המערכות "קטלנית" של רפא"ל ו"דרקונית" של אלביט אפשרו ללוחמים להפעיל מקלעים כבדים מתוך הכלי הממוגן. בשנת 2010 הושק אב-טיפוס משודרג בעלות של עשרות מיליוני שקלים. הפרויקט כלל החלפת מערכות זחלים (מזקו"ם), הגדלת נפח המנוע וחיבור למערכת צבא יבשה דיגיטלי (צי"ד).
אכזרית בתרגיל:
"הכלים האלו עשו את העבודה"
למרות ההחלטה על הגריטה, קצינים רבים בשטח מסתייגים מהמהלך. במלחמה האחרונה ה"אכזרית" שימשה בעיקר לפינוי פצועים, חפ"קים אחוריים ומשימות לוגיסטיות. מפקד גדוד שלחם בעזה אמר ל-ynet: "אין מזגן באכזרית והנדסת האנוש לא מושלמת, אבל לטווחים הקצרים של עזה היא עשתה את העבודה מצוין".
הקצינים המתנגדים חוששים שקצב הייצור של נגמ"שי הנמ"ר והאיתן החדשים נמוך מדי. מנהלת הטנקים במשרד הביטחון מנפקת רק כלים בודדים בחודש. "עוד לא מילאו את השורות בנגמ"שים חדישים ליחידות החי"ר, אז למה מורידים מהמילואים?". אותם קצינים מזכירים כי צה"ל כבר נאלץ בעבר להחזיר לשירות טנקים ישנים לאחר שנסגרו יחידות שריון בטרם עת.
בזרוע היבשה מציגים תמונה אחרת. ה"אכזריות" הפכו לקשות מאוד לתחזוקה. חלקי חילוף עבור המנועים והמערכות הישנות כבר לא מיוצרים בעולם, ועלות הטיפול בהן זינקה. בצה"ל מבקשים להימנע מהפעלת כלים שלא עומדים בסטנדרטים המבצעיים העדכניים ביותר, בדומה להוצאת נגמ"שי ה-M-113 ("זלדות") מהתמרון הקרקעי.
בצה"ל, כך על פי הפרסום, מעדיפים לרכז את המשאבים בכלים כבדים שמבוססים על תובת המרכבה, כמו הנמ"ר, שנכנס לשירות ב-2008 והחליף בהדרגה את האכזריות בחטיבות גולני וגבעתי.
תגובת דובר צה"ל
דובר צה"ל מסר בתגובה לפניית ynet: "בזרוע היבשה מתקיימת בימים אלו בחינה מקצועית של מערך הרק"ם, כחלק מתהליך רחב של התאמת הכלים לצרכים המבצעיים העדכניים. במסגרת התהליך מתבצע ריכוז פעילות של כלי האכזרית, בנוסף להסבת יתרים לשימושים אחרים".
