אתמול (שבת) ביצע חיזבאללה לראשונה במלחמה זו את מה שניתן להגדיר כניסיון התנקשות בבכיר ישראלי – ולא אחר מאשר ראש הממשלה, בנימין נתניהו. הדבר בוצע ע"י שיגור שלישיית כטב"מים לעבר מעונו הפרטי של רה"מ שבקיסריה בשעות הבוקר המאוחרות. שניים מן הכלים יורטו בדרכם, אך השלישי התרסק והתפוצץ בקיסריה (ייתכן שבאזור ביתו של רה"מ וייתכן שלא – הפרטים המדויקים נותרו חסויים). בכל מקרה, נתניהו ורעייתו לא היו באזור בשעת האירוע, ולא היו בכלל סכנה.
איום הכטב"מים של חיזבאללה הוא כנראה המאתגר ביותר שמציבה החזית הצפונית, הן מלבנון והן מעיראק ומסוריה (ואף מתימן). למערכות הבקרה האוויריות קשה לזהות את הכטב"מים ולעקוב אחרי מסלוליהם בזמן אמת, והלכך גם נוצר קושי ביירוטם. היירוט בפני עצמו אינו מאתגר במיוחד, וניתן לביצוע אף בידי כלי טייס – כפי שהוכח ביירוט רוב הכטב"מים ששוגרו מאיראן במתקפה הגדולה בחודש אפריל. ההבדל הוא, שאז היתה לישראל התראה בת כמה שעות להכין את המטוסים למשימת היירוט באוויר, ובזמן המערכה השוטפת המשימה הזו מאתגרת במיוחד. הדבר הוכח במקרים מצערים שונים, מתל-אביב, לבא"ח גולני, ועד לבסיסי רמת הגולן. בעוד צה"ל מפתח את יכולות האיכון וההגנה שלו, סוכם כי צעד המנע הראשוני למניעת אבידות ממתקפות כטב"מים פתאומיות, תהיה החמרה רבה יותר בהפעלת אזעקות באזורים שונים בהם יש חשד לטיסת כטב"ם.
בכל מקרה, המערכה בצפון ממשיכה במלוא עוזה, וישראל עדיין מחכה עם התגובה הישירה שהתחייבה להנחית על איראן (בתגובה למתקפת הטילים של ה-1 באוקטובר). אם יימצא קשר ישיר בין איראן לבין מתקפת הכטב"מים הנוכחית, הרי שהדבר ייתן לישראל הצדקה להשיב באותו המטבע, ולהגיב לאיראן בצורת סיכול ממוקד בדמות בכירה, ואולי אף מנהיג. בהינתן זאת, אין זה מפתיע שהאיראנים מיהרי לפרסם הצהרות בדבר היעדר קשר בינם לבין השיגורים – דבר המעיד על הרתעה מסוימת ופחד מפני פעולות ישראל, שמצליחה לבסס משוואת תגובה חזקה.
