"ובעודי עוד מופתעת מהעניין הזה, אני לא יכולה שלא להיזכר בסבא שלי, שלום ז"ל, שהיה שנים הגבאי של בית הכנסת ושהיה מוטרד אם יגיעו מספיק מתפללים למניין סליחות של הלילה. מעניין מה הוא היה חושב אם היה מגלה שהנינות שלו נדחפות בכניסה לעזרת הנשים רק כדי למצוא מקום ולהתפלל יחד עם כולם?! וואלה, זה מרגש אותי!. ומאחר ואני לא יכולה להתעלם מהתופעה הזאת, ניסיתי להבין מה קורה פה בעצם. כי הרי אי אפשר להתעלם מהתרבות שאנחנו חיים בה – עידן של מסכים, לייקים, טיקטוק ואינסוף גירויים. ואולי דווקא בתוך כל הרעש הזה קורה משהו אחר״.
