"למה הפריע לכל כך הרבה אנשים שאלי פיניש אופטימי. על מה יושב הצורך המסיונרי לא להסתפק בהרגשה הרעה שלהם אלא לוודא שכולנו, עד האחרון, נרגיש כמותם?"

עורך מקור ראשון קלמן ליבסקינד כותב על סערת הפוסט האופטימי של אלי פיניש: ״אם אלי פיניש - שחקן, קומיקאי, סטנדאפיסט, איש "ארץ נהדרת" - היה מבקש מאיתנו להריע לראש הממשלה, הייתי יודע להסביר למה הפוסט שפרסם עורר את חמתם של רבים, שהרי בידוע שלנתניהו יש לא מעט שונאים שאין להם עניין להריע לו. אם פיניש היה דורש מכולנו להיות אופטימיים כמותו, גם אז הייתי מבין את מי שכועסים עליו, שהרי מי הוא שיקבע לנו שאנחנו צריכים להאמין שיהיה טוב כשאנחנו מעדיפים להאמין שיהיה רע?

״אבל זה בדיוק העניין. הוא לא ביקש את זה, וגם לא את זה. פיניש לא כתב מילה על פוליטיקה או על פוליטיקאים. הוא גם לא ביקש מאיתנו לראות את המציאות כפי שהוא רואה אותה. דווקא משום כך, המהומה שנוצרה מעלה את השאלה למה זה הפריע לכל כך הרבה אנשים שאלי פיניש אופטימי. על מה יושב הצורך המסיונרי שלהם לא להסתפק בהרגשה הרעה שהם מסתובבים איתה, אלא לוודא שכולנו, עד האחרון, נרגיש כמותם?״

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
אחרונים
טוען עוד כתבות