שעות לפני השיחה המתוכננת בין נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ליורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן, גוברת בירושלים ההערכה שאמריקה עשויה לאשר לסעודיה לרכוש מטוסי F-35. גורמים בכירים מתארים את התרחיש כמצב בעייתי מבחינת חיל האוויר. לטענתם, העברת מטוסי החמקן עשויה לסכן את היכולת של ישראל להישאר צעד לפני יריבותיה, ולצמצם את מרחב ההפתעה והפעולה המבצעית. טראמפ רמז הלילה (בין שבת לראשון) כי הוא עשוי לבחון בקשה סעודית בנושא.
"עליונות צבאית ישראלית במרחב"
ה-F-35 הוא מטוס שבזכות מערכות החישה והשליטה שלו יודע לאסוף תמונה כמעט מלאה של המתרחש במרחב האווירי והקרקעי, גם בטווחים רחוקים. ברגע שמדינה אחרת תפעיל כלי כזה, ישראל תתקשה לשמור על חשאיות ועל חופש פעולה. הסעודים אמנם אינם מוגדרים כמדינת אויב, אך במערכת הביטחון מזכירים את האפשרות לשינויים אזוריים והיפוך בריתות. לכן עצם קיומו של מטוס מתקדם בידי ריאד נתפס כאיום עתידי, גם אם עקיף.
יש לציין כי לפי החוק האמריקני, וושינגטון מחויבת לשמור על עליונות צבאית ישראלית במרחב. בפועל מדובר בהבטחה לקיים פער טכנולוגי משמעותי בין צה"ל לבין צבאות האזור, וכל עסקה שבה מדינה ערבית מקבלת אמצעי לחימה מהדור החדש מקטינה את הפער הזה.
ההשלכות האסטרטגיות הרחבות
עוד נקודה שמדאיגה את צה"ל היא העובדה שהרכש הישראלי הבא של מטוסי קרב עתיד להתממש רק בעוד שנים רבות. אם מדינות אחרות יקבלו בינתיים מטוסים משודרגים, ישראל תמצא את עצמה בפער טכנולוגי שעלול להיות קשה לסגירה.
בישראל מזכירים גם את אפקט הדומינו: טורקיה הביעה בעבר עניין בחמקן אמריקני, ואם סעודיה תקבל אישור – מדינות נוספות עלולות להצטרף לדרישה. אישור אחד ייצור לחץ מצד מדינות כמו איחוד האמירויות וקטאר לדרוש את אותו מעמד. כל דליפה טכנולוגית, אפילו מינימלית, תתורגם מיידית לפגיעה ביתרון האיכותי של ישראל.
האינטרסים האמריקניים והמשמעויות
במערכת הביטחון מעריכים כי עסקת החימוש עם סעודיה לא תישאר צבאית בלבד. וושינגטון רואה במכירת F-35 גם כלי מדיני, וישראל מבינה שכל שינוי בהעדפות האמריקניות משקף סדר עדיפויות חדש בין המדינות.
במקביל, כבר מתנהלים מגעים ראשוניים מול האמריקנים על מתווה סיוע ביטחוני חדש שיוכל להחליף את הסכם הסיוע שצפוי להסתיים ב-2028. בין הדרישות הישראליות: גישה למערכות נשק מתקדמות שלא הועברו לישראל בעבר, הגדלת אספקת חימושים מדויקים והרחבת שיתופי הפעולה התעשייתיים.
חוסר הבהירות בנוגע לשינויי המדיניות בוושינגטון מדאיג במיוחד, על רקע רצונו של טראמפ לצמצם סיוע חוץ למדינות רבות. כל שינוי שכזה ישפיע ישירות גם על יכולות חיל האוויר וגם על התעשיות הישראליות שמעורבות בייצור רכיבים למטוס.
המרוץ המדיני סביב הנורמליזציה
כאמור, טראמפ עצמו רמז כי ריאד עשויה להתקדם לעבר הצטרפות להסכמי אברהם, וציין שבמסגרת המשא ומתן הוא בוחן את הבקשה הסעודית לרכישת המטוסים. בירושלים בטוחים כי עסקה כזו חייבת להיות חלק מתהליך כולל ולכלול הבנות מחייבות שישמרו על היתרון הביטחוני של ישראל. ההיגיון פשוט: אם ארצות הברית שוקלת לערער את היתרון האווירי הישראלי, עליה להציע במקביל חבילת ביטחון ורכש שתשמור על עליונות צה"ל בראש שרשרת הכוח האזורית.
