ועדת החקירה הממלכתית לחקר "פרשת הצוללות", פרסמה היום (א') את ממצאיה בנושא הליקויים המערכתיים סביב "התנהלות ישראל במכר אמצעי לחימה על ידי גרמניה לצד ג'". לצד זאת צירפה הוועדה 13 המלצות. הדו"ח כלל גם המלצות סודיות שהועברו רק לגורמים הרלוונטיים.
הממשלה הטילה על הוועדה בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס, לחקור את פרשות כלי השיט ולגבש המלצות. בפני הוועדה הופיעו ראשי ממשלה, שרי ביטחון, חברי קבינט, רמטכ"לים, בכירי מערכת הביטחון ומומחים בתחום בניין הכוח והרכש. כמו כן, למדה הוועדה על התהליכים בנושאים אלה מהמסמכים הרבים שאספה, מדוחות ומספרות מקצועית. כל אלה שימשו בסיס להמלצות.
הועדה הדגישה כי בימים אלה מתקבלות החלטות משמעותיות של בניין כוח ורכש והחלטות של בעלות ברית בנוגע למכירת אמל"ח אסטרטגי לצדדים שלישיים – החלטות שישפיעו על מוכנות הצבא ועל המשק הישראלי למשך שנים רבות. התאם לכך קבעה הועדה שיש דחיפות והזדמנות להפיק לקחים ולתקן את הליקויים שנמצאו.
עיקרי הליקויים המערכתיים וההמלצות
"במדינה דמוקרטית האחריות לביטחון המדינה ולניהול הסיכונים הביטחוניים מוטלת על נבחרי הציבור – הדרג המדיני. מערכת הביטחון היא הגורם שמבצע את מדיניות הממשלה. למרות זאת, לאורך שנים ממשלות התחמקו מקביעת מדיניות ברורה שתטיל עליהן אחריות והותירו את מערכת הביטחון בעמימות. במקום לקבוע מדיניות ואסטרטגיה קיבלו הממשלות החלטות נקודתיות והתעלמו מהתמונה הכוללת של צורכי הביטחון באופן שסיכן את ביטחון המדינה", נטען בועדה.
"החלטות הדרג המדיני חייבות להתקבל לאחר תהליך סדור, בו נטלו חלק גורמי המקצוע והובאו בחשבון כלל השיקולים – המדיניים והמקצועיים. רק כך ניתן להבטיח שההחלטות יתקבלו בהתאם לצרכי הביטחון ולמנוע חדירה של שיקולים זרים. לא כך היה בפרשות כלי השיט.
ההמלצות נועדו להביא לכך שהדרג הנבחר יממש את אחריותו ולהבטיח כי גיבוש מדיניות ביטחונית והחלטות רכש יתקבלו בתהליך תקין ורק בהתאם לצורכי הביטחון של מדינת ישראל", הוסיפו.
דו שיח רציף בין הצבא לבין הדרג המדיני
הוועדה המליצה על תהליך מחייב לבניין הכוח, שבו הממשלה תקבע את סדרי העדיפויות ותנהל את הסיכונים הביטחוניים. הממשלה תדרג את האיומים שאליהם צה"ל צריך להיערך וצה"ל יגבש תוכנית רב שנתית בהתאם. זרועות הצבא יצביעו על הדרישות שלהן, אג"ת יבחן את הדרישות בראיה כוללת של צרכי הצבא ויביא את ההצעה בפני המטכ"ל. התהליך יחייב דו שיח רציף בין הצבא לבין הדרג המדיני ותוטל חובה להביא את התר"ש לאישור הממשלה. "לא יתאפשר עוד לעקוף את סדרי העדיפויות שנקבעו באמצעות פרקטיקה של 'קופסה חיצונית'", הדגישו.
על פי הנחיות הועדה כל גורם יוכל להציע רכש של אמצעי לחימה. הצעה תוכל להגיע "מלמטה", מהזרועות (Bottom up), או "מלמעלה", למשל, מראש הממשלה או מהרמטכ"ל (Top down). כך או כך, ההחלטה לרכוש את האמצעי תתקבל רק לאחר התהליך הסדור, שבו ייבחן הצורך ברכש בהתאם למדיניות הממשלה.
חברי קבינט היו "חותמת גומי"
הוועדה מצאה שלמרות אחריותו, הקבינט אינו מעצב את בניין הכוח. חברי קבינט מסרו לוועדה שהם היו "חותמת גומי" להחלטות שהתקבלו על ידי מערכת הביטחון. כדי להגדיל את השפעת הדרג המדיני על קבלת ההחלטות, הוועדה ממליצה להקים ועדה קבועה שתייעץ לדרג המדיני בנושא בניין הכוח. הוועדה, שתורכב מאנשי מקצוע שימונו על ידי ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר, תסייע לאתגר את עמדות מערכת הביטחון, תפקיד שהמל"ל כשל בו.
משרד הביטחון הוא זה שאמור להתוות לצה"ל את מדיניות בניין הכוח. למרות זאת, על פי הממצאים אין במשרד הביטחון גוף מקצועי האמון על מדיניות בניין הכוח. למעשה משרד הביטחון מוציא לפועל החלטות שגובשו בצה"ל. על מנת שמשרד הביטחון יוכל למלא את ייעודו, הוועדה המליצה שחטיבת התכנון באג"ת תהפוך לגוף משותף למשרד הביטחון ולצה"ל (בדומה למפא"ת וליועץ הכלכלי לרמטכ"ל שעומד בראש אגף הכספים במשרד הביטחון). גוף זה ישמש כמטה מקצועי בנושא בניין הכוח", טענה הוועדה בדו"ח.
שיחות וסיכומים עם גורמים זרים לא תועדו
עוד נמצא כי הטיפול בנושא של מכירת אמצעי לחימה על ידי בעלות ברית לצדדים שלישיים – נושא אסטרטגי רגיש – התנהל באי סדר וללא יד מכוונת באופן שסיכן את ביטחון המדינה. על מנת למנוע את הליקויים החמורים ואת הסכנות הנובעות מהם, הוועדה ממליצה לקבוע תהליך שיבטיח שהמדיניות הישראלית תגובש לאחר שנשמעו עמדות גורמי המקצוע, כולל של צה"ל, ושמדינת ישראל תדבר בקול אחד.
כמו כן הוועדה הצביעה על כך ששיחות וסיכומים עם גורמים זרים לא תועדו. הוועדה רואה לנכון לציין כי על נציגי מדינת ישראל, לרבות שרים וראשי ממשלה, מוטלת האחריות לתיעוד המגעים שלהם עם גורמים זרים ולהפצתו לגורמים הרלוונטיים.
המל"ל כשל בתפקידיו וחרג מסמכויותיו
על פי הדו"ח המל"ל כשל בתפקידיו וחרג מסמכויותיו. הוועדה מבהירה כי המל"ל הוא גוף מטה שנועד לסייע לממשלה לקבל החלטות. ראש המל"ל ועובדי המל"ל אינם רשאים לעסוק בביצוע החלטות שהתקבלו, כולל עיסוק ברכש או ניהול קשרים עם גורמים מסחריים.
על פי הממצאים לאורך שנים חיל הים חרג מנורמות התנהלות מקובלות בכל הנוגע לרכש והצטיידות. חיל הים תיאם עמדות עם גורמים מסחריים, הציג למקבלי ההחלטות נתונים מניפולטיביים וקצינים בחיל ניהלו מגעים עם הדרג המדיני בניגוד לפקודות הצבא. הוועדה ממליצה לרמטכ"ל לתחקר את התרבות הארגונית ואת תהליכי הרכש בחיל הים בתקופה שלאחר מנדט הוועדה, וכן לעדכן את הפקודות בנושא מגעים בין קצינים בצבא לבין הדרג המדיני.
צורך קיומי
"לאורך השנים ועדות ציבוריות, ועדות הכנסת ודוחות מבקר המדינה הצביעו על ליקויים מערכתיים דומים לאלה שעלו בחקירת הוועדה. המלצותיהם לא תמיד יושמו והכשלים העמיקו. יש לקוות כי בצומת הדרכים שבו ניצבת מדינת ישראל, בוודאי לאחר 7.10.2023, מובן לכל כי הצורך בתהליכי קבלת החלטות בנושאים ביטחוניים אינו רק עניין של מינהל תקין, אלא צורך קיומי", סיכמו בוועדה.
