פרטים חדשים שפורסמו בעיתון "א-שרק אל-אווסט" היום (ה') מפי מקורות לבנונים ועיראקים, מביאים הסברים חדשים על מאחורי הקלעים של קריסת חיזבאללה במהלך המלחמה האחרונה מול ישראל, ועוזרים להסביר את קריסתו.
התקווה של נסראללה והמפקדים שחוסלו
לדברי המקורות, הטעות האסטרטגית הראשונה של חסן נסראללה הייתה האמונה שהעימות יישאר מוגבל. בשבועות הראשונים הוא היה משוכנע שהלחימה תישאר "במסגרת כללי הפתיחה" ותתנהל סביב חוות שבעא בלבד. בפועל, המערכה התפתחה למלחמה רחבה שאיבד עליה שליטה.
גורם דרמטי נוסף במפלת הארגון היה חיסולם של שלושת מפקדי־העל: ויסאם טוויל, טאליב עבדאללה ("אבו טאליב") ואיברהים עקיל. שלושתם החזיקו ידע מבצעי ייחודי שלא הועבר לאיש – ועם מותם נקברו "סודות השטח" של הארגון. מפקדים שנכנסו במקומם לא ידעו להפעיל חלק מהיכולות, ולעיתים – כך על פי העדות – "לרחפן הישראלי היה יותר מידע מהמפקד החדש בשטח".
"מבצע הביפרים" והבגידה של איראן
פגיעה קשה נוספת הייתה השמדת ה"ביפרים", שהותירו את יחידות השטח מנותקות מההנהגה ויצרו כאוס מוחלט במשך ימים. בתוך הארגון התגבר החשד לדליפת מידע, ועדויות מעיראק מספרות על שינוי מתמיד בערוצי התקשורת בניסיון לאתר את החדירה הישראלית.
במקביל, איראן – שבדרך כלל מגבה את חיזבאללה – הבהירה לקבוצות שיעיות בעיראק שלא להתערב. חיזבאללה מצא עצמו לראשונה מבודד. לכל זה נוספה פגיעה חמורה ב"מפעילי הטילים" – צוותים מנוסים שנחשבים למשאב נדיר. אובדנם פגע ישירות ביכולות האש האסטרטגיות של הארגון ויצר חלל מקצועי שלא ניתן היה למלא במהירות.
על פי העדויות, גם נסראללה עצמו הבין מאוחר מדי שהכללים הישנים שלפני 7.10 כבר לא קיימים. התוצאה: הוא נכנס למלחמה שלא רצה בה, ללא כלים מודיעיניים וללא תמיכה חיצונית, עד שחוסל יחד עם בכיר כוח קודס בפרברים הדרומיים של ביירות.
למרות השקט היחסי כיום, מקורות לבנוניים מזהירים: "הגחלים מתחת להריסות עדיין לוחשות" – אך הדימוי של חיזבאללה כארגון כל־יכול ספג את המכה הקשה ביותר מאז הקמתו.
