ברקע התחדשות המחאות נגד המשטר האיראני: כלא "אווין" בטהרן, שנחשב לאחד מסמלי הדיכוי הבולטים של המשטר, הפך ביממה האחרונה למוקד מהומות דרמטי. לפי דיווח היום (ב') ב"וול סטריט ג'ורנל", אסירים הצליחו להשתלט על חלקים מהמתחם, להצית שריפות ואף לנהל תיאום בין האגפים באמצעות רחפנים אזרחיים שהוברחו למקום.
ההנהלה נותרה עיוורת
בין הצעדים הראשונים שביצעו המורדים הייתה פגיעה ישירה בתשתיות השליטה: "האסירים השמידו את ארונות התקשורת וניתקו לחלוטין את מערכות המעקב", כך לפי הדיווח. המשמעות – הנהלת הכלא איבדה שליטה: "הנהלת הכלא נותרה עיוורת למתרחש במסדרונות".
הכאוס אינו מוגבל רק לתוך החומות. מחוץ לכלא נשמעים "קולות ירי ופיצוצים", ובמקביל אלפי בני משפחות של אסירים יצאו לרחובות: "הם חסמו עם רכביהם את דרכי הגישה", מה שמנע מכוחות כיבוי ופיזור להגיע למקום בזמן.
עוד באותו הנושא
- פרטי ההיתקלות הבוקר מצפון לליטני: לוחמי סיירת גבעתי נתקלו במחבלים בכפר זוטר א-שרקיה
- דובר צה"ל מעדכן כי קצין נפצע קשה אתמול מפגיעת מטרה אווירית בדרום לבנון
- יועצו הצבאי של חמינאי, מוחסן רזאי, בריאיון ל-CNN: "השיחות נתקעו, טראמפ חייב להפשיר 24 מיליארד דולר של נכסים איראניים כדי להגיע להסכם; פגישה בינו לבין המנהיג העליון לא תתקיים"
- פיקוד המרכז של ארה"ב (CENTCOM) מפריך את הדיווח האיראני: כוחות איראניים לא ביצעו ירי אזהרה ולא תקפו ספינות מלחמה אמריקניות בים עומאן. בארה"ב מבהירים כי מדובר בדיווח שקרי, וכי כוחותיהם ממשיכים לפעול בחופשיות באזור ולשמור על המצור
המצב החריג אילץ את הנהגת משמרות המהפכה לנקוט צעד דרמטי. לפי הדיווחים, יחידות מיוחדות הופנו חזרה לערים המרכזיות במטרה לדכא את המרד. מדובר במהלך משמעותי, שכן הוא גורם להחלשה ישירה של המוכנות המבצעית האיראנית מול איומי הנשיא טראמפ.

מקרי סירוב פקודה
בדרגי השטח נרשמים סימני התפוררות. לפי הדיווחים, נרשמו מקרים של סירוב פקודה לפתוח באש חיה, כאשר החשש מנקמה ציבורית ביום שאחרי מחלחל לשורות הכוחות. גם בקרב הסוהרים התמונה מדאיגה, סוהרים רבים נטשו את משמרתם מחשש לחייהם.
המרד כבר אינו אירוע נקודתי. דיווחים דומים מגיעים ממרכזי מעצר אחרים בערים רבות, והמחסור בכוח אדם מיומן יצר, לפי ההערכות, הזדמנות עבור האופוזיציה להרים ראש.
עמוד השדרה של המשטר
האירועים בכלא "אווין" משקפים תהליך עמוק יותר. בתי הכלא באיראן אינם רק מתקני כליאה – אלא עמוד השדרה של מנגנון הדיכוי של המשטר האיראני. לכן, קריסת המשמעת בתוך החומות נתפסת כנקודת מפנה אשר מפיגה את הפחד בקרב הציבור.
במקביל ללחץ הפנימי, איראן ניצבת גם מול לחץ חיצוני כבד. לפי ההערכות, המשטר נקלע למצב מורכב שבו הוא נאלץ להילחם בשתי חזיתות בו-זמנית: פנימית וחיצונית. צעדים כלכליים, סייבריים וצבאיים מצד המערב פוגעים ביכולת התפקוד של המנגנון.

