ברקע התחדשות המחאות נגד המשטר האיראני: כלא "אווין" בטהרן, שנחשב לאחד מסמלי הדיכוי הבולטים של המשטר, הפך ביממה האחרונה למוקד מהומות דרמטי. לפי דיווח היום (ב') ב"וול סטריט ג'ורנל", אסירים הצליחו להשתלט על חלקים מהמתחם, להצית שריפות ואף לנהל תיאום בין האגפים באמצעות רחפנים אזרחיים שהוברחו למקום.
ההנהלה נותרה עיוורת
בין הצעדים הראשונים שביצעו המורדים הייתה פגיעה ישירה בתשתיות השליטה: "האסירים השמידו את ארונות התקשורת וניתקו לחלוטין את מערכות המעקב", כך לפי הדיווח. המשמעות – הנהלת הכלא איבדה שליטה: "הנהלת הכלא נותרה עיוורת למתרחש במסדרונות".
הכאוס אינו מוגבל רק לתוך החומות. מחוץ לכלא נשמעים "קולות ירי ופיצוצים", ובמקביל אלפי בני משפחות של אסירים יצאו לרחובות: "הם חסמו עם רכביהם את דרכי הגישה", מה שמנע מכוחות כיבוי ופיזור להגיע למקום בזמן.
עוד באותו הנושא
- שר הביטחון ישראל כ"ץ על השלמת השמדת תשתית הטרור ברכס עלי טאהר
- ראש הממשלה בימין נתניהו סקר את שלל הנשק של חיזבאללה שנחשף ברכס עלי טאהר. במהלך הסיור שיגר ראש הממשלה ברכת שנה טובה לכל עם ישראל והבהיר כי צה"ל ממשיך לפעול להחזרת הביטחון לגבול הצפון
- עומדים לצידינו: השגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים, ארגון המייצג נוצרים אוהבי ישראל ברחבי העולם, מגנה בחריפות את החלטתן של מדינות באירופה ובמערב להטיל סנקציות על היישובים היהודיים ביהודה, שומרון, רמת הגולן וירושלים
- החות'ים השלימו את ההשתלטות על מצר באב אל-מנדב
המצב החריג אילץ את הנהגת משמרות המהפכה לנקוט צעד דרמטי. לפי הדיווחים, יחידות מיוחדות הופנו חזרה לערים המרכזיות במטרה לדכא את המרד. מדובר במהלך משמעותי, שכן הוא גורם להחלשה ישירה של המוכנות המבצעית האיראנית מול איומי הנשיא טראמפ.

מקרי סירוב פקודה
בדרגי השטח נרשמים סימני התפוררות. לפי הדיווחים, נרשמו מקרים של סירוב פקודה לפתוח באש חיה, כאשר החשש מנקמה ציבורית ביום שאחרי מחלחל לשורות הכוחות. גם בקרב הסוהרים התמונה מדאיגה, סוהרים רבים נטשו את משמרתם מחשש לחייהם.
המרד כבר אינו אירוע נקודתי. דיווחים דומים מגיעים ממרכזי מעצר אחרים בערים רבות, והמחסור בכוח אדם מיומן יצר, לפי ההערכות, הזדמנות עבור האופוזיציה להרים ראש.
עמוד השדרה של המשטר
האירועים בכלא "אווין" משקפים תהליך עמוק יותר. בתי הכלא באיראן אינם רק מתקני כליאה – אלא עמוד השדרה של מנגנון הדיכוי של המשטר האיראני. לכן, קריסת המשמעת בתוך החומות נתפסת כנקודת מפנה אשר מפיגה את הפחד בקרב הציבור.
במקביל ללחץ הפנימי, איראן ניצבת גם מול לחץ חיצוני כבד. לפי ההערכות, המשטר נקלע למצב מורכב שבו הוא נאלץ להילחם בשתי חזיתות בו-זמנית: פנימית וחיצונית. צעדים כלכליים, סייבריים וצבאיים מצד המערב פוגעים ביכולת התפקוד של המנגנון.


