לפי סדרת דיווחים שמתפרסמת (ה') בלבנון, ישראל מפיצה "באופן מכוון" הודעות ו"רמזים" על התחזקות כוחות חיזבאללה, לקראת תקיפה נוספת של היכולת הלוגיסטית והצבאית של ארגון הטרור. הפרסומים מצטטים מקורות בכירים במערכת הביטחון שמזהירים: לפי ההערכות, חיזבאללה מתקרב ל"קו אדום" מבחינת יכולת התקפית, ואם יתקוף מטרות של צה״ל בדרום לבנון, תגובת ישראל עשויה להתמקד ב"עורקי כוח" של הארגון בביירות, בבקעה ובשכונות מסוימות.
"אם יקרה אירוע שיש בו ניסיון לפגוע באחד מחמשת מוקדי צה״ל בדרום, התגובה לא תוגבל רק לחיזבאללה, אלא תכוון למרכזי כוח ולבסיסים שלו", צוטטו מקורות.
דליפות מודיעיניות כחלק מהכנה מדינית?
לטענת הדיווחים הערביים, מטרת הפרסומים היא לרכוש "כיסוי פוליטי" לצעדים הצבאיים האפשריים. חלק מהמקומונים בלבנון אף דיווחו על ערוצי אספקה איראניים דרך סוריה ועיראק שהחלו להתחדש מה שמגביר את החשש שלהם מתקיפה ישראלית למניעת כניסת נשק מחודש למחסני חיזבאללה.
חיל האוויר: שמירה על חופש פעולה
דו"ח שהופיע בידיעות הערביות ציטט מקורות ביטחוניים שאמרו כי חיל האוויר נתון במצב של "חופש פעולה" באזור, וכי כוחות צה"ל מוכנים להפעיל יכולות תקיפה נרחבות אם יוחלט על כך. מצד שני, התקשורת הישראלית מצוטטת כשואלת את עצמה האם ניתן לחזור למלחמה כשהיישובים הצפוניים עוד בתהליך חזרה ובנייה אחרי גל הפינוי ונזקי המלחמה?
האם המטרה היא יצירת לחץ דיפלומטי על לבנון?
הדגש הישראלי על הצורך ב"מניעת זרימת נשק" והשמדת מוקדי ייצור ושימור נשק בבקעת לבנון נועד, לפי הפרסומים, להביא לגיבוי בינלאומי לתמרון שיאפשר צמצום מחודש של יכולות הארגון או לפחות הקמת מסגרת לפעילות יעילה נגדו.
העיתונאים הערביים בטוחים שאם המאמץ הדיפלומטי והלחצים לא יפיקו תוצאות, ישראל עומדת בפני אופציה צבאית רחבה יותר, במיוחד באזור הבקעה, מה שעלול לגרור תגובה כנגד יישובי הצפון. חלק מהכותבים מעלים גם את התרחיש של הפיכה אזרחית בלבנון או התפרקות פוליטית בתוך המדינה.
