ראש המוסד דדי ברנע הודיע הערב (ד') כי יסיים את תפקידו בחודש יוני הקרוב, בתום קדנציה בת חמש שנים. ההחלטה התקבלה בפגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שסיכם עמו כי בתקופה הקרובה יחל הליך לבחירת מחליפו. עם סיום תפקידו צפוי לשוב לעולם העסקים, שבו פעל לאחר שסיים את לימודיו בניו יורק לפני שהצטרף למוסד בעקבות רצח רבין.
לפי ההערכות, שלושת המועמדים הבולטים הם שני בכירים מתוך הארגון: א' וח', לצד האלוף רומן גופמן, המשמש מזכירו הצבאי של ראש הממשלה.
ההישגים של ברנע לצד ה-7 באוקטובר
ברנע, בן 60, החליט שלא לבקש הארכה לכהונתו, לאחר קדנציה עתירת הישגים בהם מבצע "הביפרים" נגד חיזבאללה, חיסול בכירים איראנים ומבצעים חשאיים נוספים. לצד הישגיו של ברנע והמוסד בפיקודו, התרחש גם טבח ה-7 באוקטובר.
בנאום שנשא חודש לפני מתקפת חמאס אמר: "הגיעה השעה לגבות מאיראן מחיר באופן שונה. פגיעה בישראלי או ביהודי תוביל לפעילות מול מקבלי ההחלטות באיראן – עד הדרגים הגבוהים ביותר".
במבצע "עם כלביא" מילא המוסד תפקיד מרכזי בהכנסת רחפנים ומטענים לעומק איראן והשמדת אתרים אסטרטגיים, מה שאיפשר לחיל האוויר לפעול בחופשיות. ברנע שמר על קשר הדוק עם ה-CIA וסייע בגיוס התמיכה האמריקנית למהלך.
דרכו של ברנע במוסד
את דרכו בארגון החל באגף המפעיל סוכנים ברחבי העולם, ושירת תחת ראשי שלוחות כמו דוד מידן ויוסי כהן, עמו שיתף פעולה בשורה של מבצעים. בהמשך שימש ראש שלוחה באירופה תחת מאיר דגן, ובארץ כיהן בתפקידי מטה עד למינויו לסגן ראש המוסד. הוא היה שותף לתכנון ולהוצאת מבצע גניבת ארכיון הגרעין מטהראן, שנחשב לאחת ההצלחות הגדולות בתולדות הארגון.
מאז מינויו לראש המוסד ביוני 2021 ביצע רפורמות נרחבות, סגר והקים מחלקות חדשות, והטמיע טכנולוגיות מתקדמות ובינה מלאכותית. בתקופת כהונתו הוביל את מערך המבצעים נגד איראן ואת צוות המשא ומתן לשחרור החטופים, וכן ניהל את הקשר עם קטאר.
