בישראל גוברת ההערכה כי עסקת החטופים עשויה לשנות את התמונה בזירה המשפטית הבינלאומית ואף להוביל לביטול צווי המעצר שהוציא בית הדין הפלילי בהאג נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט.
גורמים המעורים בנושא אמרו ל"ויינט" כי האווירה המדינית החדשה בשילוב עם המשבר הפנימי במוסדות בית הדין יוצרת "חלון הזדמנויות" למהלך שקט מאחורי הקלעים. לטענתם השופטים מחפשים דרך לרדת מהעץ והסיום החיובי של המלחמה מאפשר להם לעשות זאת מבלי להיראות כמי שמוותרים לישראל.

במקביל, בית הדין בהאג נמצא בטלטלה. התובע קארים חאן, שיזם את צווי המעצר, הושעה זמנית בעקבות חקירה בעניינו בחשד להתנהגות לא הולמת, ומשרדו כמעט מושבת. שני סגניו שממלאים כעת את מקומו נמנעים מלקבל החלטות משמעותיות, ובית הדין מתקשה להמשיך לטפל בתיקים רגישים כמו זה נגד ישראל.
עוד באותו הנושא
- לצד בריטניה וצרפת, 10 מדינות נוספות הודיעו על כוונה להטיל סנקציות נגד ההתיישבות ביהודה ושומרון
- צרפת מצטרפת לבריטניה ומודיעה על איסור סחר במוצרים המגיעים מיהודה ושומרון
- שר החוץ הבריטי טען: ״הממשלה הבריטית מסכימה שיש טיהור אתני ביהודה ושומרון״
- שר החוץ הבריטי הודיע על סנקציות כנגד ההתיישבויות ביהודה ושמרון
לכך מתווסף איום ישיר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ששוקל להטיל סנקציות מוסדיות על בית הדין הפלילי. לפי גורמים משפטיים בהאג, אפשרות זו כבר גורמת למבוכה רבה בקרב השופטים והצוותים המשפטיים. "המערכת משותקת, כולם חוששים מהתגובה האמריקנית," אמר אחד מעובדי בית הדין.