שורדת השבי אורי מגידיש, החטופה הראשונה שחולצה מהשבי סיפרה בריאיון על רגעי ההתמודדות בשבי ועל הסימנים שעזרו לה לשמור על האמונה שתחזור. אורי שירתה כתצפיתנית במוצב נחל עוז על גבול רצועת עזה. היא נחטפה לעזה במהלך קרב מוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר יחד עם תצפיתניות אחרות שהופרדו ממנה. היא הוחזקה בנפרד על מחבלי נוח'בה.
תביא לי פרפר
"אני כל הזמן חשבתי שאצא מזה", אמרה אמש (ד') לאילנה דיין בתכנית "עובדה". "הייתה לי אמונה כזאת שאלוקים לידי והוא משגיח עליי והוא הולך להוציא אותי מפה". אורי סיפרה שביקשה מאלוקים סימנים לכך שתחזור: "ביקשתי הוכחות לזה שאלוקים איתי, כל הזמן הייתי ממש מבקשת אותות עם הבומים בחוץ. הייתי שואלת שאלה ואומרת 'אם אני הולכת לצאת מפה שיהיה בום' ואז היה בום".
"היו כל מיני סימנים", אורי הוסיפה. "יום אחד אני יושבת ואני מבקשת מאלוקים שיביא לי פרפר. איזשהו סימן בצורת פרפר. ובאמת כאילו, איפה אני אראה פרפר בעזה? ואז אחד השובים שם פתח את אחת המגירות. הוא סתם חיפש איזה אטרקציה, לחפש משהו שאני אעשה, לא יודעת, הוא מוציא כמה צעצועים לא קשורים ואז הוא מוציא צעצוע בצורת פרפר. צבעוני מאוד".
"התחלתי לחייך כמו סתומה. הייתי עם תפרים בפנים ואני מחייכת והוא לא מבין מה קורה לי. פשוט הרגשתי שאלוקים איתי".
אני יודעת שאני לא אשמה
לצד רגעי האמונה מגדיש שיתפה גם בחוויות הקשות בשבי. שורדת השבי תיארה את הפחד הגדול שחוותה במהלך הפצצות חיל האוויר ברצועה, את האלימות ואת ההטרדות המיניות שחוותה בזמן שהותה ברצועה.
"ככל שעוברים הימים, הבוס, פשוט הרגשתי שבעיניים שלו שהוא רואה דברים עליי, מסתכל עליי לא כמו שבן אדם רגיל מסתכל", היא תיארה. "הוא מתחיל להתקרב ולגעת כשאני לא רוצה, ואני אומרת לו: 'אני לא רוצה, תתרחק ממני'. במצבים שסתם הייתי יושבת בספה הוא היה עובר ונותן איזו טפיחה בישבן או נוגע במקומות שלא צריך לגעת. וגם הייתי פצועה בחזה, אז הוא היה נגיד שואל מה עם הפציעה ומנסה לנצל את הפציעה כדי להסתכל ולראות. ואני לא יודעת, אני איתו והוא זה שכביכול שומר עליי במקום הזה ואני לא יכולה להתנגד לו, כמה שאני צריכה".
"כשהגעתי לא חשבתי על זה בכלל ורק אחרי כמה חודשים, השלמתי עם זה שזו הטרדה מינית ועברתי את זה וזו לא בושה שעברתי את זה. אני יודעת שאני לא אשמה וזה לא שיכולתי למנוע את זה, אבל בסוף, תמיד יש את ה… מה אם הייתי עושה ככה, ומה אם הייתי עושה ככה? ואלוהים יודע מה היה קורה כאילו, אם היינו בדירה הזאת יותר זמן".
כאב שאי אפשר לתאר אותו
בשבת השלישית של אורי בעזה היא נפצעה בעקבות ההפצצות חיל האוויר, אורי סיפרה על היחס המזעזע שקיבלה במהלך הטיפול בבית החולים בו טופלה. "קרסה עלינו התקרה וכל הבית היה אש. אחד מהשובים מת באותו רגע ואני לא הרגשתי אפילו שנפצעתי". היא תגלה רק אחר כך שיש לה שבר בגולגולת. ועכשיו המחבל היחיד ששרד, "הבוס", בורח ביחד איתה מהדירה.
אורי "והבוס" מגיעים לבית חולים קרוב. "ואני כאילו מתחילה לאבד איזון, כל החדר מסתובב לי. אחד מהרופאים מדבר איתי באנגלית ואומר לי שהולכים לתפור לי את הראש עכשיו ואת הפנים", שיחזרה. "הם מתחילים לנקות לי את האזור של הפה והם לא מרדימים את האזור. זה היה כאב שאי אפשר לתאר אותו, בחיים לא הרגשתי כאב כזה. ואני מנסה להחזיק במשהו, אין לי במה להחזיק, כולם מעיפים את הידיים שלי, הם אומרים לי לשתוק, הם אומרים לי לא לצרוח".
חזרה לצבא והדליקה משואה
בפברואר 2024 חזרה מגידיש, לבקשתה, לשירות צבאי. ביום העצמאות ה-76, הדליקה אורי משואה בטקס הדלקת המשואות.
