כחלק מהניסיונות לשבור את "הסגר הימי" על עזה, יצאו בעבר כלי שיט בודדים לעבר הרצועה, אבל בניסיון הנוכחי מדובר על 45 ספינות וסירות, שעל סיפונן מאות פעילים מ-44 מדינות, בהן מדינות שאין להן יחסים דיפלומטיים עם ישראל.
הספינות יצאו מנקודות שונות: ספרד, תוניסיה, איטליה ויוון, וכעת הן מתרכזות באזור יוון בדרכן מזרחה.
לראשונה: ספינות מלחמה מלוות את המשט
לראשונה הציבו איטליה וספרד ספינות מלחמה כדי ללוות את המשט בשטחי המים הבינלאומיים. רשמית, מדובר במהלך שנועד להגן על אזרחי המדינות שנמצאים על הסיפון, אך למעשה, עצם הנוכחות הצבאית האירופית מוסיפה נדבך רגיש לישראל, שעשויה למצוא את עצמה מול פרובוקציה בינלאומית בלב ים לצד כלי שיט צבאיים של נאט"ו.
התוכנית הישראלית: "השתלטות והטבעה"
במערכת הביטחון כבר גובשה תוכנית פעולה סדורה, כך דיווח הכתב הצבאי ניצן שפירא. בשלב הראשון, לוחמי שייטת 13 ישתלטו על כלי השיט בזה אחר זה. מי מהנוסעים שיסרב לעזוב מרצון ייעצר. בשלב השני, ישראל תחרים את הסירות, וחלקן יוטבעו כדי למנוע שימוש חוזר.
ההנחה בצה"ל היא שכמעט כל 45 הסירות ינסו להגיע בפועל לחופי עזה, ולכן ההיערכות מתבצעת בהיקף רחב, תוך תיאום מלא עם פיקוד חיל הים.
ההצעה שנדחתה
כדי למנוע עימות, ישראל פנתה באופן חריג למארגני המשט עוד בערב החג והציעה להם לעגון בנמל אשקלון, לפרוק את הסיוע ההומניטרי ולהעבירו לרצועת עזה דרך המנגנונים הקיימים של האו"ם וצה"ל. התשובה הייתה חד משמעית: סירוב. המארגנים מתעקשים להיכנס ישירות לעזה, גם במחיר עימות עם חיל הים.
בישראל מעריכים שהמשט יגיע למים הטריטוריאליים תוך ימים ספורים ובצה"ל מדגישים שלא יאפשרו פריצה ימית לעזה. ההיערכות כוללת לא רק השתלטות פיזית, אלא גם היערכות מודיעינית, משפטית והסברתית, לנוכח העובדה שכל צעד יתועד וישודר לעולם.
