״טיל בליסטי היפרסוני״ מהו באמת, והאם קיים איום

מאחורי כל דיבור על "טיל היפרסוני" מסתתרת תמונת מצב הרבה פחות דרמטית. זה הזמן להבין – אילו איומים כבר באוויר, מה עוד בשלבי ניסוי, ומה לא קיים

פלטפורמת שיגור של טיל בליסטי, אילוסטרציה | צילום: shutterstock

מה שהתחיל בפרויקטים נאציים והמשיך בסקאדים פרימיטיביים, הפך בשנים האחרונות לדור הבא של שדה הקרב: טילים היפרסוניים. הם מופיעים בדו"חות מודיעין, בנאומים של פוטין ובאיומים של סין. אבל כמה מזה מבוסס, וכמה נועד בעיקר לזרוע פחד? בפועל, האיום אמיתי – אך רחוק ממה שמציגים. ורגע לפני שניבהל – בואו ננסה להבין מה באמת באוויר.

הנאצים והטיל ההיפרסוני

חלוצי החימוש ההיפרסוני היו הנאצים עם טיל הV2. היא אומנם לא הייתה שגא – קולית, אך מאוד קרובה לשם.

צפו בטיל הV2

ה-V2 היה טיל בליסטי לטווח קצר שפיתחו הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה, ונחשב לטיל הבליסטי הראשון בעולם. הוא שוגר אנכית, הגיע לגובה של כ-90 ק"מ, וצלל למטרתו במהירות של כ-5,760 קמ"ש (כ-מאך 4.7), מה שהפך אותו לכלי הנשק הראשון שחצה את מהירות הקול ונכנס לתחום העל-קולי.

הסקאדים של סאדם

זוכרים את הסקאדים שנפלו פה בימי מלחמת המפרץ, ובכן – הם היו היפרסונים.

צפו בטיל הסקאד

משפחת טילי הסקאד פותחו לראשונה בשנות ה־50 על בסיס השראה מהטיל הגרמני V2. הסקאד תוכנן לפגוע במטרות אסטרטגיות בטווחים של עד כ-300 ק"מ, והיה נפוץ מאוד בשירות מדינות ערב, קוריאה הצפונית ואיראן. במהלך השנים פותחו ממנו וריאציות רבות, כולל כאלה בעלות טווחים משופרים ודיוק משופר חלקית.

טיל הסקאד חצה את מאך 5, ובכך עבר למהירות היפרסונית.

אז אם טיל היפר סוני קיים כבר עשרות שנים, על מה הלחץ?

האיום האמיתי – שעדיין בפיתוחים

האיום האמיתי מחימוש היפרסוני הוא לא עצם הטיסה במהירות הזאת, אך ראש מתמרן שטס במהירות היפרסונית. וזה, מעבר לבסרטונים ותצוגות – עדיין לא הוכח כמבצעי בשטח.

האב טיפוס ההודי – צפו

יכולת של ראש קרב מתמרן לנוע במהירות היפרסונית תוך שינוי מסלול תנועה בגובה רב, מקשה מאוד על מערכות יירוט קיימות לזהות, לעקוב ולפגוע בטיל בזמן אמת. עם זאת, על אף ההצהרות הרבות של מדינות כמו רוסיה, סין וארה״ב, עד כה לא הוצגה הוכחה פומבית ומשכנעת לשימוש מבצעי בראשי קרב היפרסוניים מתמרנים בזירת לחימה אמיתית.

מרבית דגמי האב טיפוס הקיימות נותרו במסגרת ניסויים, תערוכות צבאיות או תעמולה.

אז מה כן יש לנו?

ישנו ראש מתמרן, המתחבר לטיל בליסטי ומתנתק בשלב הטיסה. ונכון – בשלב מסויים של הטיסה הטיל יעבור את המהירות ההיפרסונית, אך הוא אינו מתמרן במהירות הזאת, אם ינסה – ירוסק לשברים על ידי כוח הכבידה.

הראש המתמרן שקיים בימנו אינו היפרסוני, ולמרות שמקשה מאוד על מערכות הירוט – אינו בלתי עמיד.

מאז פרוץ המלחמה, שוגרו לעברנו עשרות אם לא מאות של טילים בליסטים, שבשלב מסויים טסו במהירות היפרסונית ובעלי ראש מתמרן, והתמודדנו עם האיום בצורה טובה ביותר, אחוזי הירוט גבוהים ומספר הפגיעות בעורף נמוך.

ועדיין חשוב לזכור – ההגנה אינה הרמטית, לכן חשוב לשמור על הנחיות פיקוד העורף ולהתגונן בעת קבלת התראה.

שתפו כתבה זו:

0 0 הצביעו
דירוג הכתבה
guest
0 תגובות
משוב מוטבע
הצג את כל התגובות
טוען עוד כתבות