על רקע הקולות באיראן ובלבנון להרגעת המצב הביטחוני, כאשר האיומים מצד מנהיגיהן הקיצוניים לא מפסיקים לבוא לאחר חיסול מנהיג חמאס הנייה, גם ממשל ביידן לחוץ מהסלמת המצב הבטחוני ומנסה "לירות לכל הכיוונים" במטרה למנוע הסלמה שתוביל למלחמה כלל אזורית.
בין היתר, לצד הפעלת לחץ ישיר ואיומים על איראן והחיזבאללה, ארה"ב לוחצת גם על בת בריתה הגדולה ביותר במזרח התיכון, מדינת ישראל, להגיע במהירות להפסקת אש בעזה, גם אם זאת תהיה זמנית.
בתוך כך, קראו המדינות המתווכות, ארה"ב מצריים וקטאר למדינת ישראל ועזה "לחדש את הליך המו"מ". זמן קצר לאחר מכן התפרסמה תגובת משרד רה"מ לפיה "צוותי המו"מ יצאו לפסגה ב-15 לאוגוסט (יום חמישי הקרוב)."
חלק מהלחץ האמריקני לדחיפה לעסקה בא לידי ביטוי בשורה של בכירים אמריקניים שצפויים להגיע לאזור על מנת "לסייע" בקידום המו"מ. בתוך כך, צפויים להגיע מזכיר המדינה אנתוני בלינקן, ראש ה-CIA ביל ברנס, ויועצו הבכיר של ביידן, ברט מקגרגור, שיגיע לפסגה בקהיר ביום חמישי.
בנוסף, יגיעו צוותים של משלחות עבודה שינסו לדחוף את הצדדים לסגור "כמה שיותר פרטים" על מנת "להקל על הצדדים להיכנס למשא ומתן".
ראוי לציין, כי עד כה בארגון הטרור חמאס לא הסכימו לאף אחת מההצעות הישראליות – בעוד שמדינת ישראל הגמישה את עמדתה כמה וכמה פעמים, לשביעות רצון האמריקנים. עם זאת, האמריקנים מאמינים ש"יש פתרונות ואפשר למצוא אותם".
חילוקי הדעות בין מדינת ישראל לארגון הטרור
נקודת מחלוקת מרכזית היא בנוגע לשליטה בציר פילדלפי ומעבר רפיח. בעוד שישראל מבקשת שליטה חלקית, לכל הפחות בציר – שבו ממשיכים להימצא בכל יום מנהרות טרור עצומות מימדים – בחמאס דורשים יציאה מלאה מהציר ופתיחה של מעבר רפיח.
בנושא זה, מתנהלים רוב המגעים מול הצד המצרי שחולק את הגבול שבו ממוקם הציר.
סוגיה נוספת היא מעבר "עזתים חמושים" לצפון הרצועה. בישראל דורשים הקמת מנגנון, שייקבע במשותף עם החמאס, למניעת מעבר של מחבלים חזרה לצפון הרצועה, שם הם יכולים להוות סיכון בטחוני ממשי לאזרחי ישראל.
בחמאס לעומת זאת, ניגשים לסוגיה מזווית הפוכה, ועומדים על כך שלא יהיה בידוק כלל בציר נצרים, כך שכל מי שיחפוץ יוכל לעבור לצפון הרצועה בלא פיקוח.
בעניין שחרור החטופים, ישראל מתעקשת נכון לכעת על קבלת רשימות משוחררים מראש, כאשר היא תוכל להגדיר מראש מה מוגדר כשחרור "הומניטרי". כמו כן, ישראל דורשת לשחרר כמות מקסימלית של חטופים חיים, ומעמידה זאת כתנאי לעסקה.
בחמאס לעומת זאת, דורשים לשמור על "ערפל" בנושא, ולהעביר את רשימת החטופים בסמוך לשחרורם.
בנוגע לשחרור מחבלים, ישראל מבקשת את הזכות להטיל וטו על חלק מהשמות שישוחררו. בנוסף, דורשת ישראל, שמספר גדול של מחבלים שמוגדרים "כבדים" יגורשו לחו"ל, אשר יעמוד לפחות על 50 מחבלים. בחמאס, לעומת זאת, דורשים שהמחבלים יוחזרו למקום מגוריהם.
בנוסף, בארגון הטרור מצפים שתעמוד להם הזכות לקבוע את הזהות של חלק מהמחבלים שישוחררו.
הסוגיה האחרונה והקריטית, נוגעת לסיום המלחמה בעזה. בעוד שישראל חוששת מתחבולות ושקרים של החמאס, לאורך שלבי העסקה, ודורשת כי במקרים כאלו, תוכל ישראל לחזור ולהילחם בתום השלב הראשון של העסקה.
בחמאס, לעומת זאת, דורשים כי במקרה ויהיו "בעיות שיעלו", ישובו הצדדים לשולחן המו"מ – ללא המשך לחימה במקביל, בהתאם לתוכנית שהציג נשיא ארה"ב ביידן. על פי הדיווחים הסוגיה קרובה לפיתרון.
