ביום שבת, 3 ביוני 2023, שוטר מצרי חדר לישראל, הרג לוחם ולוחמת צה"ל ונמלט. כוחות צה"ל פתחו בסריקות, ובמהלך הקרב שהתפתח נהרג לוחם נוסף ונפצע חייל. המחבל חוסל. רגע היסטורי-עכשווי.
השתלשלות האירועים
בלילה שבין שישי לשבת, בשעה 02:30, סיכלו כוחות צה"ל ניסיון הברחת סמים מגבול מצרים.
באותו זמן חדר שוטר מצרי לשטח ישראל דרך מעבר חירום בגדר, סמוך להר חריף והר שגיא שבמרחב חטיבת פארן. המעבר, שיועד למצבי חירום, נסגר באזיקונים בלבד. השוטר, מוחמד סלאח, נשא רובה סער מסוג AK-47, שש מחסניות, שני סכיני קומנדו וספר קוראן. לפי צבא מצרים, סלאח שירת במשמר הגבול וחצה את הגדר במסגרת מרדף אחרי מבריחים.
בסביבות השעה 06:30 בבוקר, פתח המחבל באש לעבר עמדת תצפית של צה"ל. העמדה הוצבה כ־150 מטרים מהמעבר וכשלושה קילומטרים ממקום ההברחה. באותה עת שהו בעמדה שני לוחמים מגדוד ברדלס – סמ"ר אורי יצחק אילוז וסמל ליה בן־נון – שנהרגו מהירי במהלך משמרת של 12 שעות.
במשך שעות לא נוצר קשר עם השניים. מפקדת המחלקה הגיעה לעמדה ומצאה את גופותיהם. כוחות גדולים הוקפצו למרחב, בפיקודו של מפקד עוצבת אדום תא"ל יצחק כהן ומפקד חטיבת פארן אל"ם עידו סעד. במהלך הסריקות איתרו את המחבל במרחק של כקילומטר וחצי מזירת הפיגוע.
בקרב שהתפתח חוסל המחבל ונפצע לוחם צה"ל, סמ"ר אוהד דהן, באורח אנוש. הוא פונה לבית החולים ושם מת מפצעיו. גשש נוסף נפצע קל בידו מרסיס.
תחקיר מבצעי ושורת החלטות
אחרי הפיגוע, הרמטכ"ל הרצי הלוי הורה על תחקיר צה"ל שיבחן את השתלשלות האירועים. הוא דרש לקבל את המסקנות תוך שבוע, והקים גם צוות תחקור מערכתי בראשות אלוף נמרוד אלוני, שיבדוק את תפיסת ההגנה בגבולות שלום.
ב־13 ביוני פורסמו ממצאים ראשונים של התחקיר. צה"ל הצביע על כשלים באבטחת הגבול – מעבר חירום בגדר שלא ננעל ונותר מוסתר, וכן כשל ביישום נהלים בסיסיים. בעקבות הממצאים התקבלו החלטות פיקודיות:
- מפקד עוצבת אדום, תא"ל יצחק כהן, ננזף בשל אחריותו הכוללת והיעדר בקרה.
- מפקד חטיבת פארן, אל"ם עידו סעד, הודח מהתפקיד, אך זכה לשבח על חתירה למגע ונטרול המחבל.
- מפקד גדוד ברדלס, סא"ל איוון קון, ננזף ועוכב בקידום לחמש שנים, בשל תפקודו בגזרה.
ומה אנחנו יכולים ללמוד?
הפיגוע בגבול מצרים, שאירע בדיוק לפני שנתיים, נתפס אז כאירוע נקודתי. אבל אסור לנו לטעות. דווקא מהמקרה הזה עלינו להפיק לקחים על רמת המוכנות של צה"ל בגבול הדרומי.
כפי שכתבתי בעבר, בתקופה זו מתקיים דיון ציבורי חשוב על משמעותו של "הסכם השלום" עם מצרים. ברור כי לאורך השנים מצרים חורגת מסעיפי ההסכם – אם בפריסת כוחות צבאיים בעומק סיני, ואם בעצימת עין כלפי מנהרות הברחה. ההתעלמות הישראלית מהפרות אלו אינה רק בעייתית, היא מסוכנת לנו.
מאז 1979, אז נחתם ההסכם, הפך גבול ישראל-מצרים ל"גבול שלום". פועל בו מעבר גבול מסודר, יש תנועה תיירותית, מתקיים שיתוף פעולה כלכלי ודיפלומטי – ונוצרה תחושת שקט, לכאורה. גם בגבול ישראל-ירדן, מאז הסכם השלום שנחתם ב־1994, ישנו שקט יחסי, לכאורה. אבל השקט הזה עלול להטעות. ואולי הוא בכלל שקט מדומיין.
אלה לא שאלות תיאורטיות
ההפתעה המוחלטת באותו בוקר, 3 ביוני 2023, לא נבעה רק מהחדירה עצמה, אלא מהאופן שבו צה"ל פועל לאורך הגבול מתוך הנחה שמדובר בגזרה רגועה. התחושה הזו התעצמה מאז השלמת גדר ההפרדה ב־2013.פרויקט שהביא לצמצום ניכר של הברחות והסתננויות. אבל ההצלחה הזו יצרה גם שאננות. לא בקרב הלוחמים חלילה אלא בדרג הפיקודי הבכיר.
שנתיים אחרי הפיגוע, עולה השאלה החשובה: האם צה"ל מוכן לאירועים דומים? האם אנחנו ערוכים לתרחיש של מתקפה פתאומית, דווקא מגבול שנחשב שקט? אנו למודי ניסיון ואלה לא שאלות תיאורטיות – אלה שאלות קיומיות שראוי שלא נתעלם מהן. את תוצאות ה"קונספציה" כבר חווינו לפני כשנה וחצי בבוקר שמחת תורה.
