רצף בלתי נתפס: האם כך נראית השגחה פרטית בהיסטוריה

האירועים שהובילו למתקפה המשותפת של ארצות הברית וישראל על איראן נראים בלתי סבירים, עד גבול הבלתי אפשרי. המקבילה הקרובה ביותר להם עשויה להיות מניין הניסים שאנו שרים עליהם בפיוט "דיינו" בליל הסדר.

"נניח שטראמפ"

נניח שדונלד טראמפ פשוט היה מנצח בבחירות של 2020, במקום להפסיד בהן בקרב צמוד ושנוי במחלוקת? סביר להניח שאז הוא לא היה כיום נשיא ארצות הברית, בעמדה שמאפשרת לו לאשר ולהוביל את המבצע המשותף הזה.

ואם נניח שלאחר הפסדו ב-2020 טראמפ לא היה מועמד לדין בשורת כתבי אישום פליליים על-ידי המפלגה היריבה? אז הוא לעולם לא היה מבין את עומק ההתנגדות הממסדית אליו. ייתכן מאוד שהיה עושה בכהונתו השנייה את אותה טעות קריטית שעשה בראשונה: ממנה יועצים מהממסד, שנאמנים לסטטוס-קוו ולא אליו. במקום זאת, בפעם השנייה טראמפ מינה את קומץ ה"מאמינים האמיתיים" שלא נטשו אותו גם כאשר הושפל. הדבר איפשר לו כעת, בכהונתו השנייה, ליישם את מדיניותו ביעילות חסרת תקדים.

נניח שטראמפ פשוט היה מוותר לנוכח ההליכים הפליליים ועונש המאסר הארוך שריחף מעליו? רוב האנשים ציפו לכך, וגם לכך שכל האישומים נגדו יבוטלו אם רק יסכים לפרוש לצמיתות מהפוליטיקה. אך באופן שקשה להסבירו, הוא המשיך להילחם וסיכן הכול.

ואם נניח שאחד מהמתנקשים בו היה מצליח? ואם נניח שאוזנו של טראמפ לא הייתה "נרצעה" על-ידי הכדור שחלף לידו וחתך את אוזנו, רק משום שהפנה את ראשו ברגע האחרון בעצרת בבאטלר, פנסילבניה?

אות משמיים

הרמב"ם מציין ב"משנה תורה", בהקשר של רציעת אוזנו של העבד העברי המבקש להמשיך לשרת את אדונו ולא לצאת לחופשי: "האדון הוא שרוצע בעצמו, שנאמר 'ורצע אדוניו'". במקרה של טראמפ, האם ה"רציעה" הממשית של אוזנו על ידי אותו כדור הייתה אות משמיים לכך שהוא נועד לבצע שליחות היסטורית גדולה ממנו? האם הפלת המשטר הרצחני באיראן היא חלק מהשליחות הזאת?

נראה שטראמפ עצמו סבור כך. הוא מרבה לדבר על תחושתו העמוקה שהקב"ה חס על חייו בפנסילבניה, כדי שיוכל, כלשונו, להחזיר את אמריקה לגדולתה ולהגן עליה. טראמפ היה ברור לחלוטין באשר לאיום הבלתי נסבל שלדעתו מציב המשטר האיראני בפני ארצות הברית והעולם.

התבוננו בשרשרת האירועים המטורפת הזו. ואז חשבו על מבצע הביפרים ששיתק את מבנה הפיקוד של חיזבאללה, די זמן כדי להחליש את כוחו במידה שאפשרה תקיפות ישירות נגד פטרוניו. הביאו בחשבון גם את ההודעה הכוזבת שנשלחה להנהגה הבכירה של איראן מטעם המודיעין הישראלי, שפיתתה אותם להתכנס בחדר אחד עם המנהיג העליון שלהם לקראת מטח הפתיחה של המבצע המשותף. וגם אם התקיפה הספציפית הזו לא צלחה לחלוטין במטרתה הסופית למחוק את כל ההנהגה בבת אחת, עצם החדירה המודיעינית והתעוזה שהפגינו ישראל וארה"ב ריסקו את המורל האיראני.

ואז התבוננו באסטרטגיה הטיפשית עד לא תיאמן של איראן, שהמטירה טילים וכטב"מים על שכנותיה במפרץ, מה שרק איחד אותן בגינוי חריף נגדה וחתם את גורלה.

הרצף מאתגר את הסטטיסטיקה

כעורך דין שניגש לנתח ראיות, הרצף הזה מאתגר את הסטטיסטיקה. אך כמי שחוקר את תורת הרמב"ם, שעליה ביססתי את ספרי "חוקי חיים" – ההסבר מונח ממש מולנו: המושג "השגחה פרטית".

בספרו "מורה הנבוכים", מסביר הרמב"ם שהשגחה פרטית אינה רק קסם שמופיע יש מאין, אלא היא פועלת דרך השכל. הקב"ה מכניס רעיון אל תוך מחשבתם של מנהיגים ואנשי מודיעין, שיסייע להגשים את המהלך ההיסטורי הנדרש. זהו המנגנון המרכזי שבאמצעותו אל שאינו גשמי פועל בתוך עולמו הגשמי: הוא פועל דרך התבונה, התושייה ולעיתים גם דרך אוזנו המדממת של נשיא עקשן אחד.

מול אירועי הפלא הללו, שמעצבים מחדש את המזרח התיכון לנגד עינינו, נותר לנו רק להתבונן בהכרת תודה עמוקה.

עו"ד ג'פרי כץ, הוא עורך דין בינלאומי מניו-יורק ומחבר הספר "חוקי חיים: מדריך לחיים נפלאים על פי הרמב"ם"