בשעות הבוקר בשבת האחרונה, ביצע צה"ל מתקפה חזקה ונועזת במיוחד במחנה הפליטים של ח'אן-יונס, באזור שהוגדר כ'אזור הומניטרי' עד עתה; המתקפה כללה הטלת 7 פצצות אוויריות רבות עוצמה על מתחם על-קרקעי קטן שהוקף בדקלים, והוביל להשמדתו המוחלטת. עד מהרה נחשפו יעדי המבצע – מפקד חטיבת ח'אן-יונס של חמאס, ראפע סלאמה, ומפקד הזרוע הצבאית של החמאס (גדודי עז א-דין אל-קסאם) – מוחמד דף. כעת, יומיים אחר התקיפה, פורסמו מעט פרטים המסבירים כיצד הצליח צה"ל, לראשונה במלחמה, לעלות על עקבותיו של דף – הנחשב לאחד היעדים החשובים ביותר ברצועה.
ע"פ גורמים ביטחוניים, מדובר היה בתהליך מצרפי של שלושה תובנות: 1. הבנת מיקומו של סלאמה, במתחם קטן ועל-קרקעי במחנה הפליטים. 2. ההבנה שדף משנה מקום באופן תדיר הן משום פחדו מישראל והן מנסיבות בריאותיות – דבר שעשוי לכפות עליו לעלות מדי פעם מן מרחב התת-קרקע. 3. הבנת הקשר המיוחד בין דף לסלאמה, והסיכוי הגבוה שדף יבקש למצוא מקלט אצל מקורבו. ע"פ גורמים בצה"ל, מיקומו של סלאמה נמצא כבר לפני שבועות רבים, אך בצה"ל המתינו בסבלנות להצטרפותו של דף למקום. בליל שבת התקבלה אינדיקציה מודיעינית לנוכחותו של דף, והדבר הוביל למתקפה למחרת בבוקר; במקביל, מחקר מודיעיני מיוחד הוכיח כי אין חשש להימצאות חטופים ישראליים במתחם יחד עם הבכירים.
עד עתה, פרסם צה"ל הודעה רשמית בדבר מותו של סלאמה, אך ממתין לוודאות רבה יותר לפני שיקבע באופן רשמי את גורלו של דף. הדבר נובע מניסיון עבר מר של ישראל, אשר ניסתה לחסל את דף יותר מ-7 פעמים בעבר, אך הובילה רק לפציעתו הקשה. בין ניסיונות החיסול ניתן למנות את מבצע 'קטיף כלניות' בספטמבר 2003, בו נכשלה ישראל עקב שימוש בחומר נפץ קטן מדי (לו היו משתמשים בחצי מהכמות של המתקפה שלשום, היה דף נהרג אז בוודאות, יחד עם בכירי רבים נוספים); ניסיון חיסול שבוצע בדיוק לפני 18 שנה, ביולי 2006, בבוקר שלפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה; וניסיון אחרון במסגרת מבצע שומר החומות, ממנו התחמק דף בעור שיניו. הישרדותו הרבה של דף הפכה אותו לאייקון ולמיתוס בקרב האוכלוסייה הפלסטינית – דבר שרק יעצים את הפגיעה המורלית ואת ההצלחה הישראלית, אם וכאשר יתגלה דבר מותו של דף.
