כשישראל פתחה במתקפת הפתע על איראן, טהרן והעולם נותרו בהלם. מעט אנשים ציפו למהלך כזה, במיוחד בזמן שאיראן הייתה עסוקה במשא ומתן גרעיני רגיש עם ארצות הברית. בדיווח של ה-Middle East Eye מקורות סיפרו כי מספר מדינות הזהירו את השלטונות האיראניים מפני תנועות חשודות מצד ישראל. עם זאת, למרות רמות אזהרה מוגברות, טהראן נותרה מופתעת כאשר המתקפה יצאה אל הפועל.
אופי המתקפה והקלות שבה בוצעה גרמו לזעזועים במערכת הפוליטית והביטחונית של איראן. מאחורי הקלעים, סוכני מוסד, סוכנים בתשלום ורשת של אנשי מבצעים אשר רבים מהם לכאורה הושתלו בין המהגרים האפגנים, ככל הנראה סייעו בהכוונת המתקפות.
"היו גם כמה אלי כהנים בתוך הרפובליקה האסלאמית"
מקור איראני במחנה השמרני אמר ל-MEE כי ישראל הציבה סוכנים בתוך איראן כבר זמן רב, ותצפתה על תנועותיהם של בכירים. המקור הוסיף כי סדרת פריצות סייבר לבנקים ולמוסדות ממשלתיים איראניים עשויה הייתה לפגוע במידע אישי – כולל מספרי טלפון וכתובות של דמויות בכירות ובני משפחותיהם ופתחה את הדרך לפעולה חודרנית יותר. "היו גם כמה אלי כהנים בתוך הרפובליקה האסלאמית", אמר המקור, בהתייחסו לסוכן המוסד האגדי שהוצא להורג בסוריה.
מעורבות המוסד
ב-2021, נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינג'אד חשף בפומבי כי ראש המדור הישראלי במשרד המודיעין של איראן היה למעשה סוכן מוסד ונעצר מאוחר יותר. "איך ייתכן שהבכיר האחראי למעקב אחרי מרגלים ישראליים יתברר כסוכן בעצמו?" שאל אחמדינז'אד אז. "האם בכלל אפשר להאמין שאדם אחד היה אחראי לביצוע פעולות ישראליות בתוך איראן, ללא פיקוח או צוות?"
חיסול שדמני
רק ארבעה ימים לאחר תחילת המלחמה, ב-17 ביוני, ישראל חיסלה את הקצין הצבאי הבכיר ביותר של איראן, עלי שדמני, שהיה אחראי על מטה "חתם אל-אנביה" – למעשה, מרכז הפיקוד הצבאי של המדינה. בתקשורת האיראנית אמרה בתו של שדמני: "אבי נהרג בהיתקלות ישירה עם המשטר הציוני."
"רבים סברו שהוא מת במתקפת אוויר אקראית, אך הוא נורה בפעולה ממומשת וממוקדת." היא הוסיפה כי לאחר מותו, התקשורת דוברת העברית ציינה את חיסולו של "מפקד המלחמה" ו"הדמות הצבאית הקרובה ביותר למנהיג העליון של הרפובליקה האסלאמית."
חדירה עמוקה של ישראל למערכת הביטחונית של איראן.
גילויים נוספים פורסמו על ידי פיאז זאחד, חבר במועצת התקשורת הממשלתית, במהלך ריאיון טלוויזיוני. זאחד ציין שלושה אירועים נפרדים כדי להדגיש את מה שתיאר כחדירה עמוקה של ישראל למערכת הביטחונית של איראן.
באחד מהם, אמר כי מפקד משמרות המהפכה, חוסיין סלאמי, הזהיר את ראש תאגיד השידור האיראני, פיימן ג'בלי, בשעה 1:30 לפנות בוקר ב-13 ביוני, ביום הראשון למלחמה, כי ישראל מתכננת מתקפה באותו הלילה. סלאמי נהרג בהתקפה ישראלית רק 90 דקות לאחר מכן, דבר שמצביע על כך שייתכן שפקידים איראניים בכירים היו מודעים למתקפה המתקרבת, אך לא הצליחו – או לא ניסו – למנוע אותה.
במקרה נוסף, זאחד שאל מי הנחה את ראש המודיעין של משמרות המהפכה, מוחמד קזמי, להגיע לבניין שבו תקפה ישראל יומיים לאחר מכן, והשתמע כי סוכני מוסד הובילו אותו במכוון אל המלכודת. זאחד התייחס גם לאירוע שלישי, שבו דווח כי תשעה גנרלים של משמרות המהפכה היו מקובצים במטה מטה כללי. הוא ציין כי נראה שישראל ידעה על המפגש מראש וחיכתה עד שהגנרל העשירי הגיע לפני שהיא השיקה את המתקפה.
"לטעון כי תשעה אנשים היו בפגישה במטה כללי, ושהמבצע החל רק לאחר הגעתו המאוחרת של אדם אחד, זה לא עניין פעוט", אמר. "המשרד למודיעין ומודיעין משמרות המהפכה חייבים לבצע חקירה רצינית ויסודית. ללא טיפול בשורש הבעיה, אין שום ערובה שזה לא יקרה שוב. ייתכן שהאחראים עדיין במקום, מוכנים לסיים את מה שהחלו."
החולשה של איראן
חולשה מרכזית, לפי מקורות פנימיים, הייתה זרם המהגרים האפגנים הבלתי מסודרים לאיראן. "אפגנים באיראן לא הם מרגלים ישראליים," אמר מקור בממשלה, "אבל המספר הרב של אנשים בלתי מתועדים שעברו בצורה לא חוקית, במיוחד אחרי שטאליבן עלו לשלטון, יצר הזדמנות משמעותית עבור המודיעין הישראלי."
ההחלטה של הנשיא לשעבר איברהים ראיסי לפתוח את גבולות איראן באותה תקופה נתפסת היום, בדיעבד, כטעות חמורה בהערכת ביטחון. המקור הוסיף כי חלק מהמהגרים האפגנים לא היו מודעים לכך שסוכנים ישראליים שילמו להם כדי להרכיב חלקים ששימשו מאוחר יותר במתקפות מל"טים מתוך שטח איראן. "לא ידעו עבור מי הם עובדים – הם פשוט עקבו אחרי הוראות," אמר.
עבודה מבפנים
אחד מאנשי הביטחון לשעבר תיאר ל-MEE כיצד ישראל החלה לחדור לתשתית המודיעין של איראן כמעט לפני שתי עשורים, תוך ניצול "חולשות אידיאולוגיות" בתוך המערכת. הוא ציין את בחירת אחמדינג'אד ב-2005 כנקודת מפנה. "בתקופה הזו הייתה קרע במנגנון המודיעין. רבים מהמומחים המנוסים שהשיגו ניסיון בשנות ה-80 נדחקו הצידה. דור חדש – חסר ניסיון בשטח – תפס את מקומם. זה חלש אותנו משמעותית," אמר. הוא הוסיף כי בתחילת שנות ה-2000 הורחבו בסיסי המודיעין הישראלים במדינות השכנות.
לאחר הפגנות תנועת גרין ב-2009 – שכונו "תסיסה" על ידי הקשוחים – רבים מהאנשים התקדמו במהרה במערך הביטחוני על ידי הבעת נאמנות למנהיג העליון ועוינות כלפי ההפגנות. "הסביבה הזו כנראה אפשרה לנכסים זרים לעלות בתוך המערכת מבלי להיתפס," אמר המקור. הוא גם מתח ביקורת על השינוי האידיאולוגי במיקוד הביטחוני של איראן: "ככל שהמערכת הפכה לאידיאולוגית יותר, כך היא נתנה עדיפות לדיכוי נשים ללא חיג'אב ולדיכוי מתנגדים במקום לרדוף אחרי מרגלים זרים. המקור ציין גם כי "הופעתם של גופים ביטחוניים חופפים ומתחרים פיצלה עוד יותר את נוף המודיעין, וגרמה לבלבול פנימי ולעימותי סמכויות."
באיראן חושדים עלי שמחני
במהלך השבועות שלאחר המלחמה, המשרד למודיעין פרסם הודעה שבה טען כי הוא סיכל ניסיון חיסול נגד 23 בכירים ועצרה 20 סוכני מוסד. שם אחד צף בראש הציבור: עלי שמחני, ראש המועצה לביטחון לאומי של איראן לשעבר ויועץ למנהיג העליון, שלכאורה נהרג במתקפה ישראלית. מאוחר יותר הוא הופיע בטלוויזיה הממלכתית ללא פגע, וטען כי היה לכוד תחת הריסות במשך שעות – הצהרה שעוררה שמועות וספקות. "בהתבוננות מקרוב על פניו בטלוויזיה," אמר חבר הפרלמנט לשעבר גולמלי ג'פרזדה אימנבדיה. "לא היה שום סימן שהוא היה לכוד תחת הריסות במשך שלוש שעות."
חבר הפרלמנט אחמד בכשייש ארדסטאני הוסיף עוד שמן למדורת השמועות, ואמר: "יש לא מעט אמביוולנטיות סביב המקרה של שמחני. יש כאלה שטוענים שבנו הזהיר אותו לעזוב את הבניין לפני שהמתקפה החלה בכלל." ראוי לציין כי שניים מעוזריו של שמחני נעצרו בעשור האחרון בגין ריגול למען ישראל.
כשהאפר שוקע ממבצע ישראלי המהווה את אחד המבצעים השנויים ביותר במחלוקת בשנים האחרונות, ראשי המודיעין והפוליטיקה של איראן עומדים תחת לחץ גובר להסביר את מה שלדעת רבים היה חדירה עמוקה ונמשכת – חדירה שעשויה עדיין לא להיות גמורה.
