בהמשך להתכנסות ועדת החוץ והביטחון היום (ג') סביב חוק הגיוס חבר הכנסת לשעבר רא"ל (במיל') גדי אייזנקוט פנה במכתב לחברי הוועדה.
"נשק ההגנה החזק ביותר של ישראל"
"ב-7 באוקטובר קרסו שלושה מעקרונות היסוד בביטחון הלאומי: ההרתעה, ההתרעה וההתגוננות. מה שעמד לזכות מדינת ישראל – היו האנשים", הדגיש אייזנקוט במכתבו.
"הערבות ההדדית, הסולידריות של מאות אלפי חיילי מילואים, אזרחים וכיתות כוננות; הם – והרקע הערכי ממנו באו, המחויבות שלהם למדינה ואיש לרעהו – הם ההוכחה לכך שהמרכיב האנושי הוא נשק ההגנה החזק ביותר של ישראל", הסביר חבר הכנסת לשעבר.
"צבא העם – איננו סיסמה"
לדבריו, "צבא העם" איננו סיסמה – אלא עיקרון ליבה בביטחון הלאומי: "הדבר הנכון והוא גם המוסכם על רוב אזרחי ישראל הוא מתווה שירות לכל בו כל אזרח ואזרחית מחויבים לשירות – בראש ובראשונה בצה"ל, ולאחר מכן במסלולי שירות אזרחי-לאומי משמעותי, בהתאם לצרכי המדינה", כתב.
"מי שאינו משרת בצה"ל – ישרת במסלול שירות אזרחי משמעותי", הבהיר אייזנקוט.
עוד הדגיש הרמטכ"ל לשעבר כי כל הצעת חוק שתאפשר פטור המוני – תהווה בגידה במשרתי המילואים, בלוחמים ובערכי היסוד של מדינת ישראל.
ההצעה של אייזנקוט
אייזנקוט הציע שורת צעדים:
- החלה של חוק שירות הביטחון הקיים כולל מימוש גיוס חרדים חייבי גיוס.
- השארת משך השירות הסדיר על 32 חודשים (שנתיים ו-8).
- הוספת 20,000 תקני קבע קצרים (לחמש שנים) לעיבוי כוחות צה"ל.
- הוקרה ותגמול של משרתי הסדיר.
- הגדלת התגמול למילואימניקים.
- מיצוי משופר של כוח אדם סדיר על ידי הגדלת משך שירות במסלול "ביניש", הרחבת גיוס בהתנדבות של צעירים בדואים והרחבת אפשרויות הגיוס לנשים דתיות.
- הרחבת מסלולי שירות לאומי למתנדבים ערבים וחרדים.
ביסמוט נכנס לתפקיד
ועדת החוץ והביטחון התכנסה היום לראשונה עם יושב הראש החדש – ח"כ בועז ביסמוט.
בפתח הדיון התייחס ביסמוט לחוק הגיוס: "מרגע כניסתי לתפקיד קיימתי עשרות פגישות עם מי שפנה. עשינו מאמץ לשמוע את כל הקולות בחברה הישראלית ולנהל את הדיונים כאן בשיתוף פעולה, ביחד. עד עכשיו בעיקר שמעתי בדיונים כאן ובכלל בשיח, מה לא, על מה לא מסכימים, הגיע הזמן שקצת נדבר על מה כן, כי יש גם הסכמות בחברה הישראלית".
"כולנו בעד חוק גיוס כי הצבא צריך חיילים וגם כי יש חובות שהן זכויות, הזכות שבחובה כך צריך להתייחס לחוק. אנחנו נחפש את מה שמחבר אותנו", הוסיף.
