יותר משבוע לאחר פתיחת המערכה מול איראן, משרד האוצר הציג היום (ב') מתווה פיצויים רחב לעובדים ולעסקים שנפגעו מהמצב הביטחוני. מדובר במודל כלכלי שמבוסס על זה שהופעל לאחר מתקפת 7 באוקטובר, אך כולל שני שדרוגים משמעותיים: תנאים מקלים לעובדים שהוצאו לחל"ת – והכרה בעסקים גדולים שלא קיבלו מענה בעבר.
רטרואקטיבי
המתווה יופעל רטרואקטיבית מיום 13 ביוני, בהתאם להסכמה בין משרד האוצר, ההסתדרות ונציגי המגזר העסקי. לפי הערכות, עלות הסיוע תגיע לכ-10 מיליארד שקלים, מתוכם עד 5 מיליארד יוקצו לפיצויים ישירים לעובדים ולעסקים, והיתר לנזקים פיזיים לרכוש.
תנאים מקלים לעובדים בחל"ת
מי שהוצא לחל"ת של 14 ימים בלבד (ולא 30 כפי שהיה בעבר), יהיה זכאי לדמי אבטלה מלאים – 70% מהשכר, ללא המתנה של חמישה ימי אבטלה וללא ניכוי ימי חופשה. העובדים אינם נדרשים להגיש בקשה – הביטוח הלאומי יעביר את התשלום ישירות לפי דיווח מהמעסיקים.
פיצוי לעסקים
עסקים עם מחזור שנתי של 12 אלף ועד 400 מיליון שקל יוכלו לקבל מענקים לפי הירידה במחזור – 25% לפחות לחודש או 12.5% לדו-חודשי.
עסקים קטנים יקבלו סכומים קבועים בטווח של 1,750–14,025 ש"ח. עסקים גדולים יקבלו מענק לפי נוסחה הכוללת החזר של 75% מהוצאות שכר כפול שיעור הירידה, בתוספת אחוז קבוע מהמחזור. התקרה: 1.2 מיליון ש"ח.
מה מגיע לכם? בטבלה הבאה:
| מחזור שנתי של העסק | פגיעה קלה(ירידה של 25%-40%) | פגיעה בינונית(ירידה של 40%-50%) | פגיעה קשה(ירידה של מעל 50%) |
|---|---|---|---|
| עד 50,000 ש"ח | 1,750 ש"ח | 1,750 ש"ח | 1,750 ש"ח |
| 50,001–106,999 ש"ח | 2,150 ש"ח | 3,225 ש"ח | 4,300 ש"ח |
| 107,000–150,000 ש"ח | 2,650 ש"ח | 5,300 ש"ח | 7,950 ש"ח |
| 151,000–249,999 ש"ח | 3,675 ש"ח | 7,350 ש"ח | 11,025 ש"ח |
| 250,000–300,000 ש"ח | 4,675 ש"ח | 9,350 ש"ח | 14,025 ש"ח |
הפעם מוקצים 60 מיליון ש"ח למען חברות עם מחזור שנתי של מעל 400 מיליון ש"ח – שלא נכללו בסבב הקודם. הקריטריונים לחלוקה עדיין נבנים, אך זו בשורה של ממש למשק.
עסקים שנפגעו פיזית, בציוד, בנכסים או ביכולת ההפעלה, יקבלו פיצוי נוסף בגין אובדן רווחים. גם העצמאים צפויים להיכלל במסלול סיוע ייעודי, בדומה לזה שהונהג באוקטובר – אך פרטים מלאים יימסרו בהמשך.
כפוף לחקיקה
הביטוח הלאומי הבהיר כי מתווה החל"ת במסגרת הפיצויים לעובדים טרם נכנסו לתוקף, וכרגע לא ניתן ליישם אותם בפועל. לדבריהם, מדובר בשינויים שדורשים תיקוני חקיקה שעדיין לא עברו בכנסת, ולכן החוק הקיים ממשיך לחול כרגיל. "בכל הנוגע לשכירים שהוצאו לחל"ת, הוצגו ארבע התאמות עיקריות שתלויות בחקיקה: קיצור תקופת האכשרה לשישה חודשי עבודה מתוך 18, קיצור תקופת החל"ת המינימלית מ-30 ימים ל-14 בלבד, תשלום דמי אבטלה מהיום הראשון ללא קיזוז חמישה ימי המתנה, ותשלום מלא מבלי לנכות ימי חופשה צבורים", כך נמסר.
עוד טענו כי, תחום הפיצויים לעסקים שנפגעו מהמלחמה נמצא באחריות רשות המסים בלבד – והביטוח הלאומי אינו מעורב בכך. במקביל, נמסר כי ישנם סעיפים נוספים שטרם נסגרו, ובהם האפשרות לפטור זמני מדמי ביטוח למעסיקים, מענק הסתגלות לגילאי 67 ומעלה, והיערכות ייעודית למפונים. בביטוח הלאומי צופים כי ככל שהלחימה תימשך וההגבלות במשק יתארכו – יוגשו עשרות אלפי תביעות אבטלה מצד שכירים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הדגיש כי "אנחנו ממשיכים במדיניות האזרחית המרחיבה אותה הובלתי מראשית המלחמה ופועלים בנחישות כדי לחזק את העורף הכלכלי של מדינת ישראל כחלק בלתי נפרד מהמאמץ הביטחוני. הפעלת מסלול הפיצויים לעסקים בכל רחבי הארץ משדרת מסר ברור לאזרחי ישראל: אתם לא לבד".
העבודה לא תמה
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני בירך על המתווה ואמר כי "זהו מתווה מצוין, לטובת הכלכלה והמשק הישראלי שהוא חלק בלתי נפרד מהלחימה. אם האיראנים חושבים שהם ינצחו אותנו כלכלית, הם טועים".
גם יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד הצטרף לברכות וציין: "כדי לתת ודאות למשק ולעובדים בישראל אנחנו הגענו להסכם הזה. העבודה לא תמה – כבר עכשיו יש לבנות תוכנית לאומית. אחרי שננצח בקרבות, נשקם ביחד את המדינה".
