שורד השבי קית' סיגל בן 65 ששוחרר משבי חמאס לאחר 484 ימים, פנה במסר מצולם לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, בו הביע תודה על שחרורו וקרא לו לפעול למען שחרור שאר החטופים.
"אני אוהב מוזיקת קאנטרי ואוהב לאכול פנקייקים בבוקר שבת"
"שמי קית’ סיגל", פתח שורד השבי, "ואני אזרח אמריקאי בן 65. אני אוהב מוזיקת קאנטרי ואוהב לאכול פנקייקים בבוקר שבת. אבל אלה היו החיים הקודמים שלי. מה-1 בפברואר, אני חטוף משוחרר של חמאס. אני שורד. הוחזקתי במשך 484 ימים בתנאים בלתי נתפסים, וכל יום הרגיש כאילו הוא עלול להיות יומי האחרון".
צפו בדברי סיגל לטראמפ:
עוד באותו הנושא
- במסגרת תרגיל הפתע המטכ"לי "עלות השחר 2.0", שיגר הרמטכ"ל מסר תקיף לעבר זירות האויב והדגיש את מוכנות הכוחות לפעולה מיידית
- צה"ל ביצע את תרגיל הפתע הנרחב ביותר מאז ה-7 באוקטובר, הכולל הקפצת יחידות מובחרות, אלופים ופעילות של חיל האוויר. הרמטכ"ל ביקר את צוער בה"ד 1 בצאלים והעביר מסר חד לקראת התקופה הקרובה: "אין בחגים הדממה"
- צה"ל תקף לפני זמן קצר חוליית מחבלים במרחב נבאטיה בדרום לבנון. במקביל, הותקף ברצועת עזה מחבל בדרג מפקד פלוגה בחמאס
- הרחבת פרויקט "מגן הצפון": משרד הביטחון ופיקוד העורף הודיעו על הרחבת פרויקט המיגון ליישובים בטווח של עד 9 ק"מ מגבול לבנון
סיגל הביע את תודתו האישית לנשיא טראמפ, שלדבריו תרם משמעותית להחזרתו הביתה: "הנשיא טראמפ, אתה הסיבה לכך שאני בבית, בחיים. בזכותך התאחדתי עם אשתי האהובה, ארבעת ילדיי וחמשת נכדיי. תודה לך על המאבק המתמשך שלך בטרור ועל המנהיגות האמיצה שלך שהחזירה אותי ורבים אחרים לביתנו, למשפחותינו, לביטחון ולשלום."
בהמשך תיאר את התנאים הבלתי אנושיים בהם הוחזק בעזה, בהם עינויים, רעב ואכזריות מצד שוביו: "כשהייתי בעזה, חייתי בפחד מתמיד – פחד לחיי ולביטחוני האישי. הורעבתי ועוניתי פיזית ונפשית. כשהמלחמה התעצמה, המחבלים שהחזיקו בי התנהגו אליי באכזריות רבה עוד יותר. הם בעטו בי, ירקו עליי, והחזיקו אותי ללא מים, ללא אור וללא אוויר".
"מאמין בכוחך ובמנהיגותך, אדוני הנשיא"
"אדוני הנשיא, המנהיגות שלך, הכוח והסמכות שלך הכרחיים כדי לאכוף את הפסקת האש ולשים קץ לסכנות היומיומיות המיותרות לחייהם של החטופים והאזרחים החפים מפשע. מנהיגותך ועוצמתך יבטיחו שההסכם יכובד על ידי כל הצדדים. זה מה שיאפשר לכל 76 החטופים לחזור הביתה למשפחותיהם".
בסיום דבריו אמר: "אני מאמין בכוחך ובמנהיגותך, אדוני הנשיא. גם החטופים חסרי האונים, המוחזקים במנהרות הקרות והחשוכות בעזה, מאמינים בך. בבקשה, תחזיר אותם הביתה".


