ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה בכנסת קיימה היום (ג') דיון מיוחד שעסק במצב התשתיות האזרחיות ברצועת עזה, והציגה תמונה מורכבת של הפעלת מערכות מים, ביוב, רפואה, חינוך ותברואה על ידי גורמים מקומיים ובין-לאומיים – גם בזמן הלחימה.
הבחנה בין מטרות צבאיות לבין ניהול שוטף
בדיון שנערך בראשות ח"כ משה טור פז, הבהיר יו"ר הוועדה כי למרות שמטרת המלחמה, כפי שהוגדרה על ידי הקבינט, היא השמדת תשתיות חמאס והג'יהאד האיסלאמי, המצב האזרחי בשטח מחייב הבחנה בין מטרות צבאיות לבין ניהול שוטף של שירותים בסיסיים. לדבריו, הניהול האזרחי אמור להתבצע על ידי גורמים מקומיים שאינם מזוהים עם תומכי טרור, ובסיוע מצומצם של גופים בין-לאומיים.
ח"כ טור פז התייחס לכך שבישיבה קודמת נמסר לוועדה כי אין כניסה של סיוע לרצועה, אך בפועל נכנס סיוע – כולל אספקה לבתי חולים. "זו תמונת מצב שאזרחי ישראל צריכים להכיר. אנחנו עוסקים בזכות הציבור לדעת ולהבין את המצב לאשורו", הדגיש.
14 בתי חולים שדה פועלים בעזה
סא"ל יותם שפר, ראש ענף קשרי חוץ במתפ"ש, הציג סקירה מפורטת: בתחום המים והביוב, התשתיות מופעלות על ידי שילוב של גורמים מקומיים ובין-לאומיים – בהם רשות המים הפלסטינית הפועלת מרמאללה. מקורות המים העיקריים הם פנימיים – בארות ומתקני התפלה. בתחום האנרגיה, אין כיום הספקה מישראל.
בתחום הרפואה, ציין שפר, פועלים כ-11 עד 14 בתי חולים שדה, רובם בניהול בין-לאומי. חלק מהם חדלו מלפעול עקב פעילות טרור שהתבצעה בתוכם. לגבי תחום פינוי האשפה, ישנה מעורבות גוברת של גורמים בין-לאומיים – בעיקר מטעם האו"ם – בעקבות עלייה בתחלואה ברצועה וסכנות בריאותיות לכוחות צה"ל.
אין מערכת חינוך סדורה בעזה
באשר לחינוך, הדגיש שפר כי אין מערכת חינוך סדורה בעזה, אלא ניסיונות לקיים מסגרות חינוכיות מאולתרות, חלקן על ידי אונר"א. מצב זה מצביע על קריסת התשתיות הפורמליות ועל מעבר לתפעול חירום בסיסי בלבד.
