בפגישה שהתקיימה אתמול (ג') בין ראש המודיעין המצרי, הגנרל חסן רשאד, לבין בכירים ישראליים, התגלעו מחלוקות סביב השאלה מי יהיה מעורב בכוח שינהל את עזה ביום שאחרי פירוק חמאס. לפי הדיווח, הפגישה הסתיימה ללא תוצאות ממשיות, והמשלחת הביטחונית המצרית עזבה את ישראל מבלי להגיע להבנות.
הדרישה המצרית והעמדה הישראלית
על פי אותו מקור, המשלחת המצרית דרשה לאפשר את כניסתם לרצועה של אנשי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית, שעברו הכשרה במצרים ובירדן, במטרה להשתלב בכוחות השיטור ובמנגנוני השליטה האזרחיים בעזה. בנוסף, קהיר ביקשה לקדם הקמת כוח ערבי בין-לאומי, שיכלול גם נציגים מטורקיה, אשר יפעל בשלב המעבר כדי להבטיח ביטחון ויציבות בשטח.
לפי הדיווח, ראש הממשלה בנימין נתניהו דחה את שתי ההצעות באופן חד משמעי.
עוד באותו הנושא
- שר ההגנה הבריטי העריך את אומדן הנזקים וההוצאות הביטחוניות של המלחמה מול איראן
- טראמפ לאחר הפגישה עם נשיא לבנון: "מורה לאפשר טיסות ישירות ללבנון"
- ראש ממשלת בריטניה החדש, אנדי ברנהאם, אישר את השימוש בבסיסים בריטיים לצורך תקיפות אמריקאיות באיראן, כך דווח בבלומברג
- בעקבות איומי החות'ים להטיל מצור ימי על סעודיה, חברות דלק באסיה החלו לשנות את מסלולי המיכליות מנמל ינבוע

ישראל מתמקדת בפירוק חמאס מנשקו
גורמים מדיניים בירושלים הדגישו כי עמדת ישראל נותרת עקבית וכי הדיון על השלב הבא בעזה לא יוכל להיפתח לפני שחמאס יפורק מנשקו לחלוטין. רק אז יתן יהיה להעביר את השליטה בשטח לידי גורמים אזרחיים חדשים שאינם מזוהים עם טרור.
הדיווח על חילוקי הדעות בין ישראל למצרים מגיע ברקע ניסיונות אינטנסיביים של וושינגטון וקהיר לגבש מתווה מוסכם לממשל בעזה בתקופת המעבר, והעמדה הישראלית, המתמקדת תחילה בפירוז מוחלט של חמאס, אינה תואמת בהכרח את הגישה הערבית.
גורמים מדיניים בירושלים טוענים כי המאמץ הבין-לאומי להאיץ את תהליך השיקום עלול להיתקל במכשולים אם לא יישמר התנאי הישראלי המרכזי: בלי פירוק – אין ממשל, אין יציבות, ואין שיקום.
