יותר משנה חיכתה משפחתו של יותם חיים לשמוע עדות על הרגעים שעבר בשבי, והשבוע זה קרה – באמצעות מכתב שהגיע לידיהם מתצפיתנית שחזרה בשלב הראשון של העסקה הנוכחית, וביקשה להישאר בעילום שם. הדיווח והשיחה פורסמו אמש (ד') ב-ynet.
"אל תפחדי, הכל יהיה בסדר"
"אמא הייתה בהשקת הסרט הדוקומנטרי לזכרו, ואז הגיעה ההודעה: 'איריס, הגיע אליכם מכתב'", סיפר אחיו של יותם, תובל חיים. "כשהיא קראה את ארבע השורות הראשונות, היא פרצה בבכי".
המכתב חשף כיצד יותם היווה מקור של כוח ותקווה בשבי. "אני הייתי עם יותם בחודש וחצי הראשון של השבי", כתבה התצפיתנית.
"ב-9 באוקטובר ירדתי למנהרה ושם ראיתי אותו עומד לצד עוד חטופה ומיד בלי להכיר אותי הוא ניגש אליי, לחץ לי את היד, ראיתי את הקעקוע שלו של ורד. הוא היה עם מכנס וחולצה כחולים, שיער אדום אסוף בקוקו, חיוך ועיניים שמשרות שלווה, אהבה, רוגע, תמיכה ואכפתיות. מהרגע הראשון היה נראה קורן ומרגיע".
"הוא אמר לי 'אל תפחדי הכל יהיה בסדר'"
"למרות הפחד והדמעות שזלגו מעיניי", סיפרה התצפיתנית, "מגע היד, החיבוק והמילים שלו עזרו לי להבין שכל עוד יותם לצידי אפשר להוריד את מפלס הפחד. הוא אמר לי 'אל תפחדי הכל יהיה בסדר'".
תובל סיפר כי אחרי חצי שעה יחד, לקחו את יותם לאלון שמריז וסאמר אל-טלאלקה. "וויצ'יאן, אלון וסאמר נפרדו מהבנות", הוסיף. "במשך חודש וחצי הבנות שהו באזור קרוב לבנים אבל לא ראו אחד את השנייה והיא כל הזמן שאלה לשלומו, אם דואגים לו.
"אנחנו יודעים שבתקופה הזו יותם היה מחזק את עצמו, עושה שכיבות סמיכה בשבי. בתוך המקום הכי שחור בעולם, יהלום נוצץ". תובל סיפר כי התצפיתנית כתבה להם: "אחרי חודש וחצי התחילה להיות סכנה באזור שלנו והכינו אותנו לקראת מעבר. הלכנו שעות רבות, ואז נפגשתי איתו שוב והחיבוק שלנו כשנפגשנו היה כל כך עוצמתי ואוהב. הוא האמין שהכול ייגמר ודאג לנו, התעניין בסיפור שלי, הכיל והקשיב והחיוך לא ירד מהפנים שלו".
"ישנו לילה אחד ביחד באותה מנהרה", סיפרה התצפיתנית, "אבל היינו בחדרים נפרדים עם מסדרון ושירותים משותפים בפינה ליד החדר שלנו. כל פעם שהוא הלך לשירותים הוא עבר בפתח הדלת, נופף מהר לשלום, חייך חיוך גדול כדי לתת לנו תקווה ונחמה במצב זוועתי שכזה".
"יותם ניסה ללחוש לנו לאן אנחנו הולכות ולתת מידע ממה שהם שמעו מהשובים. נתנו לו מקלות וכמה סירים לתופף עליהם והוא תופף לנו מקציבים מקסימים ואני התרגשתי והופתעתי לראות אותו כל כך שמח מהמוזיקה. מאז לא נפגשנו עוד".
מעולם לא קיבלנו מידע כזה במילים כל כך יפות ומרגשות
התצפיתנית שחזרה הדגישה כיצד במהלך השבי נאזר יותם בעוצמה, וסיפרה כי "בחודש מרץ היא חלמה עליו – שמח ומעודד. "הוא מת כגיבור", כתבה למשפחה.
תובל שיתף בתחושות המעורבות שהמכתב עורר: "זה מחזק לשמוע עד כמה הוא היה חזק ושלט בסיטואציה, וקשה כי אתה רואה את החטופים חוזרים ואתה מיד חוזר ל'למה זה קרה לו'. מעלה הכול מחדש, מציף הכול מחדש, לדעת כמה הוא היה קרוב לחזור. עברה שנה ואתה מיד חוזר לאותם ימים ורגעים. מידע כזה לא היה לנו מעולם מחטופה ישראלית שמדברת במילים כל כך יפות ומרגשות".
