במו"מ המתחדש לשחרור החטופים, אשר לצרכו טס ראש המוסד דדי ברנע כדי להיפגש עם ראש ה- CIA וכן עם נציגים מצד המדינות המתווכות (מצרים וקטאר), עלתה הצעה חדשה מן הצד המצרי, לפתיחת הפקק בו מצוי המו"מ מאז חודש דצמבר: עסקה קטנה וממוקדת, שתכלול שחרור של 4 חטופים ישראלים – וזו בתמורה ליומיים של הפסקת אש, ושחרור מעט אסירים פלסטיניים. ישראל לא הביעה דעה רשמית בעניין, אך רוב הקולות בשאלה זו נשמעו חיוביים; מאידך, נדמה שחמאס ממשיך לדבוק בקו של חוסר הסכמה לדבר פחות מאשר סיום מוחלט של המלחמה. נראה שחלה נתפשרות מסוימת בעמדות חמאס, דבר אשר הושפע ממותו של סינוואר לפני כשבוע וחצי – כאשר כעת חמאס מעוניין בעסקה כוללת ובת פעימה אחת, בניגוד להצעות עד כה שכללו מספר שלבים. בכל מקרה, צריך לקחת את עמדות חמאס בעירבון מוגבל, שכן מידת הקשר בין נציגי המו"מ לבין המנהיגים החדשים ברצועה איננה ברורה.
גם בחזית הצפונית נרשם אתמול צעד מהותי בדרך לסיום המלחה, כאשר נביה בר"י, יו"ר הפרלמנט הלבנוני ומנהיג תנועת 'אמל', שיעי התומך במידה חלקית בחיזבאללה ומייצג אותם במו"מ מול המעצמות, הצהיר כי חיזבאללה מוכן באופן רשמי להפריד בין החזיתות בעזה ובלבנון (הדבר שיצר את המלחמה בצפון בשנה האחרונה), ולקבל את החלטה 1701 של האו"ם (הכוללת נסיגת כוחותיו אל מעבר לליטני). מדובר בכיפוף ידיים של חיזבאללה ובתמונת ניצחון ישראלית, ולו היו חיזבאללה מציעים זאת לפני חודש ספטמבר אין ספק שהמלחמה יכלה להימנע; אך כעת, כאשר כוחות צה"ל מתמרנים בלבנון, ישראל לא בהכרח תסתפק בהסכמות אלו, וצה"ל עשוי להמשיך לבצע מעשים שיבטיחו את החלשתו הצבאית של חיזבאללה לשנים ארוכות.
בכל מקרה, על אף ההתפתחויות האסטרטגיות שהתחוללו בשבועות האחרונים, נדמה שכולם מחכים לתפנית הגדולה מכולם, הממתינה מעבר לפינה – הבחירות בארה"ב, שיתקיימן בעוד 8 ימים. זהות המנצח בבחירות תשדר כמה תהיה ישראל מוגבלת בפעולותיה בעתיד, והדבר ללא ספק ישפיע על מעשי הצדדים ועל עמדותיהם במו"מ.
