ביממה האחרונה הסתיימה פשיטה של חטיבת הקומנדו של צה"ל על מתחם הומניטרי גדול של סוכנות הסיוע של האו"ם לפליטים הפלסטינים (אונר"א), שהפך בחודשים האחרונים, מאז שצה"ל סיים את התמרון בעיר עזה, לבסיס טרור של חמאס.
המתחם הופעל בין שכונת א-סברה לתל אל-הווא בצפון הרצועה, וכלל לשכת גיוס פעילי טרור, מחסני מזון – בהם רקטות ומטעני חבלה – ובתווך קו חלוקת מזון שעליו השתלט חמאס, וחילק אותו מדי בוקר לאלפי עקורים עזתים במרחב, באמצעות שוברים.
בקומפלקס מחסנים סמוך לאוניברסיטה מצאו לוחמי מגלן ואגוז כטב"מים גדולים שחמאס בנה בחודשים האחרונים, ובסביבה ניכרו עוד סימנים של התאוששות צבאית מאז סיום התמרון בעיר עזה לפני כחצי שנה: צירי תנועה ממולכדים שבהם חמאס פרס מטענים תקניים, עמדות תצפית על המרחב וחדר פיקוד קדמי (חפ"ק) לניהול המתחם.
המפקדים שהשתתפו בפעולה דיווחו כי זיהו התקפות משולבות, לאו דווקא גרילה מובהקת, הכוללות הפעלת מטענים מסונכרנת עם ירי פצמ"רים ושימוש בצלפים ובחוליות נ"ט.
"לחמאס עדיין מפקדי חוליות, מחלקות ופלוגות, והוא פועל בתצורה שונה – יותר במאפייני גרילה, ופחות כמסגרת צבאית מלאה", אמרו בצבא לאחר הפשיטה, "זה דורש מאיתנו גם להשתנות ולזהות מה החסרונות והיתרונות של השתנות זו באויב. חמאס מנסה למלא את השורות, ולכן אנו פועלים בחזרתיות במקומות האלה, ועל בסיס מודיעין מדויק המאפשר פעולה ממוקדת. ייקח זמן להשמיד את האויב הזה". במהלך המבצע גם נהרג לוחם מגלן, רב-סמל טל להט ז"ל, מירי צלף של חמאס באזור מסדרון נצרים. יהי זכרו ברוך.
תחקיר מקיף של ה"ניו יורק טיימס" חושף את שיטות הלחימה של חמאס ברצועה, המתבססות כאמור על טקטיקות גרילה והסוואה בקרב אוכלוסייה אזרחית. התחקיר, המבוסס על ניתוח סרטוני קרב של חמאס וראיונות עם לוחמי חמאס וחיילי צה"ל, מציג תמונה של ניצול שיטתי של אזרחים ותשתיות אזרחיות למטרות צבאיות – ומאשים למעשה את חמאס בהמשך הלחימה, ההרס, המוות וריבוי העקורים ברצועה.
לפי התחקיר, חמאס משתמש במערכת מנהרות מסועפת באורך של מאות קילומטרים, שהיקפה הפתיע את צה"ל. המנהרות משמשות להעברת לוחמים ואמצעי לחימה ברחבי הרצועה מבלי להיחשף לכוחות ישראליים. בנוסף, חמאס מסתיר מחבלים, כניסות למנהרות ומחסני תחמושת בבתי מגורים, מתקנים רפואיים, משרדי או"ם ומסגדים, תוך טשטוש הגבול בין אזרחים וטרוריסטים.
גורמי צבא ישראליים טוענים כי הטקטיקות בהן נוקט חמאס מקשות על הלחימה ואף מאלצות פגיעה בתשתיות אזרחיות, שכן הצבא נאלץ להיכנס לבתים רבים ולהרוס תשתיות אזרחיות בשל החשש ממלכודות והסתרת אמצעי לחימה.
