בין משרדי הביטחון והאוצר מתנהל בימים אלו דיון משמעותי על "היום שאחרי" המלחמה: איך ייראה צה"ל בשנת 2026, ועד כמה יישען הצבא על חיילי המילואים. מהמספרים והנתונים שנחשפו היום (ג') עולה בבירור שגם בשנה הבאה צה"ל מתכנן מציאות של "ביטחון שוטף" (בט"ש) מוגבר בכל הגבולות, עם נוכחות קבועה בעזה, בדרום לבנון וברמת הגולן הסורית.
על פי התוכנית, בשנה הבאה ישרתו בכל רגע נתון בממוצע כ-60 אלף חיילי מילואים. זהו תרחיש הבסיס, הרגוע, שאינו כולל התחדשות בלחימה בלבנון או בעזה. לצורך ההשוואה, ביום שלפני טבח ה-7 באוקטובר היו בשירות פעיל כ-6,000 חיילי מילואים בלבד.
מכסה של כחודשיים וחצי מילואים בשנה
צה"ל נערך לחזרה לזימוני מילואים "רגילים" החל מינואר הקרוב, וההסכמה שגובשה עקרונית וטרם אושרה סופית, מדברת על מכסה של עד כחודשיים וחצי מילואים בשנה לכל חייל. לפי הדיווח של יואב זיתון, הכתב לענייני צבא וביטחון ב-ynet, זה היה גם התכנון לשנת 2025, אך הלחימה ברצועה שנמשכה במסגרת מבצעי "מרכבות גדעון" הביאה להוצאת צווי 8 בניגוד לתכנון המוקדם.
במערכת הביטחון מדגישים כי כל גדוד סדיר חדש, חוסך לפחות שבעה גדודי מילואים לתעסוקה מבצעית במשך השנה.
צה"ל רוצה חמש שנים קדימה – האוצר מסכים לשנה אחת
באופן עקרוני כולם מסכימים שמערך המילואים חיוני לשנים הקרובות. בפועל, הוויכוח הוא על משך הזמן שבו המדינה תתחייב למתווה של 60 אלף מילואימניקים וחודשיים וחצי בשנה לכל משרת.
האוצר דורש לעגן את מכסת המילואים רק לשנת 2026, ולאחר מכן לבחון מחדש את המצב בהתאם להתפתחויות הביטחוניות. אם יהיה שינוי במצב – הצבא יצטרך פחות כוחות מילואים להגנת הגבולות.
מנגד, הרמטכ"ל אייל זמיר דורש לעגן בחוק את מכסת החודשיים וחצי לחמש שנים לפחות. בעיני המטכ"ל, ישראל נכנסת לעשור שבו איראן וגרורותיה יחשבו מסלול מחדש ולא ניתן להסתמך על "רגיעה" שתגיע בתוך שנה או שנתיים.
בנוסף, בצה"ל מעריכים שמבצע נגד התעצמות חיזבאללה, מהאוויר ובתרחיש מסוים גם על הקרקע, הוא רק עניין של זמן.
1,100 שקל ליום מילואים ובדיקת יעילות
לצד הוויכוח על היקף הכוח מתנהל דיון על המחירים הכלכליים. כל יום מילואים עולה למדינה כ-1,100 שקל. לפי נתוני האוצר, היקף ימי המילואים בשנתיים הראשונות של המלחמה הגיע לכ-70 מיליארד שקלים בתקציב ישיר ועוד כ-110 מיליארד בעלויות עקיפות למשק.
במשרד האוצר טוענים שבשנים האחרונות התפתחו בצה"ל תופעות של שימוש לקוי ו"בזבוז" ימי מילואים. "ערכנו חישוב וגילינו שיש כ-17 אלף חיילי מילואים שלא ירדו ממדים מאז ה-7 באוקטובר מרצונם האישי ומסיבות כלכליות. מדובר בארבע חטיבות שלמות שצה"ל יכול היה להקים בזמן שהוא טוען שחסרים לו חיילים", טוענים באוצר, "וזה אחרי שהעלינו את 'שכר המינימום' בתחילת המלחמה לחיילי מילואים לכ-9,000 שקל בחודש, בנוסף להטבות ולמענקים השונים במיליארדים שבהם עטפנו את חיילי המילואים וכפי שנמשיך גם בשנה הבאה".
בצה"ל מאשרים כי נפתחו בדיקות פנימיות על שימוש לרעה בימי מילואים, וכי עודכנו פקודות שמגבילות סיפוחי מילואימניקים ליחידות שונות ומצמצמות את מספר הימ"מים לחיילים עורפיים שמגיעים רק למשמרות. "הצבא דוגל בימ"מ תקין, והיכן שיש חריגות הדבר מטופל בחומרה. בנוסף אנו בוחנים רעיונות לפקח על השימוש בימ"מים ויש דברים שטבעי שיקרו בתוך מלחמה מתמשכת".
"קופסת ההפתעות" של חיל האוויר
בנוסף למילואים, יש עוד סעיף תקציבי כבד במיוחד. במבצע "עם כלביא" מול איראן בקיץ האחרון פרס צה"ל שורה של יכולות "בוטיק": חימושים מיוחדים, טכנולוגיות מתקדמות, הונאות שנשמרו ליום פקודה וטכניקות חריגות. במטכ"ל מבהירים כי את ארגז הכלים הזה צריך לבנות מחדש. "את קופסת ההפתעות לפעם הבאה חייבים לחדש, ולפתח אלמנטים ואמצעים חדשים בתהליך שייקח שנים ולא יהיה זול", אומרים בצה"ל.
"אף אויב לא קופא על שמריו ונהיה פתאום מורתע מלהילחם בנו. אנחנו מדברים על מרוץ חימוש אזורי ועולמי שבו מעורבות גם מעצמות שמסייעות לאיראן לתמוך באויבנו במעגל הראשון. אסור לנו לישון בזמן שאיראן מטעינה עצמה ביכולות חדשות. רמת המוכנות שלנו חייבת להיות גבוהה ומותאמת, וזה עולה עשרות מיליארדים לשנים קדימה".
בהתאם לכך, הגיש צה"ל בקשה לתקציב לשנת 2026 בגובה כ-140 מיליארד שקלים. הבסיס שסוכם עם האוצר עומד על כ-100 מיליארדים, ואת הפער מבקש הצבא לגזור מהוצאות המלחמה, מהתעצמות מיידית ומהמלצות ועדת נגל לתקציב הביטחון.
שר האוצר סמוטריץ' נחוש שלא להגדיל את התקציב, בטענה שישראל חייבת לבנות תקציב יציב שיאפשר גם חזרה לצמיחה כלכלית, ולהימנע מ"עשור אבוד" כמו אחרי מלחמת יום הכיפורים. הצדדים מחכים להכרעת ראש הממשלה נתניהו, שיזמן דיון בנושא ויתבקש להכריע בין הדרישות.
שכר מינימום למילואימניקים
במקביל לדיון על התקציב, הממשלה כבר קיבלה החלטה כלפי המשרתים עצמם. הוראת השעה שהעלתה את התגמול לחיילי מילואים בתקופת "חרבות ברזל" – הפכה לקבועה. התגמול יעמוד על כ-9,632 שקלים בחודש, שהם כ-321 שקלים ליום מילואים, לעומת כ-232 ליום לפני המלחמה. ההחלטה תעלה למדינה -530 מיליון שקל בשנה.
החל משנת 2027 ואילך ימומן שכר המינימום למילואימניקים באמצעות קיצוץ רוחבי (נוסף) של 0.8% בתקציבי כלל משרדי הממשלה כאשר משרד הביטחון מוחרג מהקיצוץ משום שהכסף מיועד בסופו של דבר אליו, כך לפי הדיווח של שלמה טיטלבוים כתב כלכליסט. עם זאת, הממשלה לא קבעה בחוק מה יהיה הסכום המדויק של "התגמול המזערי", אלא רק את המסגרת התקציבית של 530 מיליון שקל. המשמעות היא שאם מספר המילואימניקים הפעילים יגדל מאוד, גובה התגמול בפועל עשוי להישחק.
המציאות החדשה: יותר מילואים, יותר כסף – ופחות ודאות
לסיכום, המציאות שאליה נערכים בצה"ל, באוצר ובממשלה ברורה:
- יותר חיילי מילואים בכל רגע נתון.
- יותר ימי שירות לכל חייל מילואים בשנה.
- יותר מיליארדים שיופנו למימון הביטחון השוטף.
יחד עם זאת, חוסר הוודאות הביטחוני נמשך כמו גם הוויכוח בין מערכת הביטחון למשרד האוצר. בעוד שצה"ל דורש לעגן את מציאות המילואים החדשה לשנים קדימה, באוצר מבקשים להשאיר לעצמם את האפשרות "לשנות את המספרים" אם המצב ישתנה.
